את ה"נשק" הזה ניסיתם?

מכתב מהרבי מליובאוויטש, לקצין הצבא מר משה לוי, שהחלים מפציעה בזמן מלחמה על הגנת העם היושב בציון
המגין על נפש אחת מישראל הרי זה כמגין על עולם מלא, על אחת כמה אלה אשר ההשגחה העליונה מסרה להם התפקיד האחראי להגן על רבבות אלפי ישראל.
ארשה לעצמי להוסיף שורות אחדות, ותקותי אשר יקבל הדברים בסבר פנים יפות ובלבביות, כפי שנאמרו.
כבר מלתי אמורה בכמה הזדמנויות על דבר גודל ענין מצות התפלין. ואף שכל מצוה ומצוה גדולה וחשובה ובעלת ערך הכי נעלה, ציוויו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, אשר בחסדו הגדול ובטובו האינסופי נתן לישראל עם קרובו את התורה ומצותיה, והודיע אשר מתענג הוא כאשר בן ובת ישראל מקיימים רצונו,
הרי רצה הקב"ה מצוה המצוות, וחילק אותן לכמה סוגים, והודיע בתורתנו הנקראת תורה אור, המאירה לאדם דרכו בחיים, סגולות מיוחדות אשר בכל מצוה ומצוה.
 ומסגולות מצות תפלין הרי גם זו אשר (בלשון הכתוב) "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". ועוד סגולה, אשר בזכות התפלין שמניחים על היד ועל הראש, באה הברכה "וְטָרַף זְרוֹעַ אַף קָדְקֹד".
כיון שכל ישראל חברים, בני משפחה אחת, ועוד יותר אשר כל ישראל קומה אחת שלמה, הרי זה כדוגמת אברים של גוף אחד, שהטבה לאבר אחד מוסיפה הטבה לכל שאר האברים, זאת אומרת טובת יהודי אחד היא טובת כל עם ישראל.
על אחת כמה וכמה כשהמדובר הוא באנשי הצבא עצמם, ועוד יותר בהעומדים בראשם ומנהיגים אותם, הרי קיום מצוה זו על ידם מגדילה ביותר האימה ופחד על כל אויב וצר, עד שלפעמים רבות לא נותרה בו רוח לעשות מלחמה, ואפילו כשבאים לידי מלחמה, אז מתקיימת הברכה וטרף זרוע אף קדקוד ומנצחים אותו.
ואם בתכסיסי מלחמה משתמשים בכל נשק האפשרי, אפילו אם התועלת מוטלת בספק, ואפילו אם יביא תועלת רק לקבוצה קטנה או אפילו לאישים בודדים, ולא עוד אלא שמשתדלים להשיגו ואין חסים על טורח וממון וכו', ובלבד גם נשק כזה, על אחת כמה וכמה בנוגע ל"נשק" האמור, קיום מצות תפלין, אשר התועלת האמורה מעידים עליה רבותינו זכרונם לברכה מדורי דורות, ומעידים גם על ההיקף שלה, כוונתי שהיא לטובתם של המניח תפלין וסביבתו הקרובה וגם הרחוקה, ועד לכל עם ישראל כולו בכל מקום שנמצא שם.
וגדול זכותם של כל המקיימים מצוה זו, ובפרט מתוך שמחה וחיות, וגדול לאין ערוך זכותם של אלה המזכים גם אחרים בקיום מצוה זו. והרי יכולת מיוחדת להמפקדים והקצינים והמנהיגים וכולי, שבטבע האדם שהוא מתרשם מהעומד על גביו אפילו בשטח שלכאורה אין לו כל שייכות ליחסים השגרתיים שביניהם.

באדיבות: מכון 'אור החסידות' •  העתקת המכתב באישור מהוצאת ספרים קה"ת