הספר הכמוס

זו הייתה ההתוודעות הראשונה של רבי יצחק עם ספר הזוהר. הוא דבק בו והעמיק בסודותיו. לא חלפו הימים והוא נודע בכינויו האר"י, הלוא הוא רבנו יצחק לוריא אשכנזי, ראש חכמי תורת הנסתר, שגילה והפיץ את פנימיות התורה וסלל את הדרך בנתיבותיה.

הוא היה מתושביה הטובים והמיוחדים של ירושלים, יהודי עובד ה' וישר-דרך. גם זוגתו הצדקת נודעה במעשיה הטובים. אולם קרוביהם ומכריהם ידעו כמה גדול הכאב המלווה אותם זה שנים, על שלא זכו בפרי-בטן.

זה היה כמה עשרות שנים לאחר גירוש ספרד (בתשעה באב הרנ"ב). משפחות רבות של מגורשים מצאו את מקומן בירושלים, ובזכות עלייה זו גדל היישוב היהודי. בין העולים הייתה גם משפחתו של רבי שלמה לוריא אשכנזי.

יום אחד ישב רבי שלמה בבית-הכנסת אחר התפילה והִרבה באמירת תהילים ותחנונים. הוא נותר לבדו בבית-הכנסת, ופתאום הופיע לפניו איש זקן ונשוא-פנים. לרגע נבהל רבי שלמה, אך האיש פתח ואמר: "אליהו הנביא הנני. באתי לבשרך כי נתקבלו תפילותיך, וייוולד לכם בן צדיק אשר אור תורתו יאיר את העולם כולו. בעת הברית אל תתחיל עד שאבוא, וקראת את שמו יצחק".

אליהו נעלם והותיר את רבי שלמה נפעם ונרגש. הוא לא מיהר לביתו אלא הוסיף לשבת בבית-הכנסת כל היום, שקוע בתפילות ובתחנונים שאכן יזכה למילוי הבטחה שמימית זו. כאשר שב לביתו לעת ערב אף לא סיפר על כך לאשתו.

עברה שנה ולבני הזוג נולד בן בעל פנים טהורות ומאירות. בשמחתם שמחו כל מכריהם, מאנשי ירושלים, אשר ציפו בדריכות לחגיגת הברית המרגשת.

יום הברית הגיע. הכול היה ערוך ומוכן. ליד השולחנות המתינו גדולי ירושלים וחכמיה, אולם על פניו של רבי שלמה נראתה מתיחות. כל העת הביט לעבר הפתח, כמצפה לאורח מיוחד.

הקרואים החלו לדחוק בו, אולם רבי שלמה חזר ואמר: "עדיין לא הגיעו כולם". השעה התאחרה מאוד ומקצת האורחים כבר עזבו את המקום, ואז הופיע בפתח אליהו הנביא ואמר: "עמדת בניסיון כאשר המתנת לי".

האורחים לא הבינו את פשר החיוך המאושר שעלה על פני האב, אשר החל בעריכת הברית. האורחים לא זכו לראות את אליהו, ורק רבי שלמה לבדו ראה אותו. הילד נקרא יצחק.

בהתרגשות לקחו בני-הזוג את התינוק לאחר הברית. הם הבינו כי ילד כזה ראוי לשמירה מיוחדת. האישה גילתה דבר פלא באוזני בעלה, כי מיד לאחר הברית התרפא המקום כאילו נימול הילד לפני כמה ימים.

כבר בנעוריו ניכרו בילד כישרונות מופלאים, עם שקידה יוצאת דופן על לימודו, אך רבי שלמה לא זכה לראות את בנו בגדולתו. כאשר היה הילד בן שמונה נפטר האב. האם האלמנה ניסתה להתפרנס בכוחות עצמה, ללא הצלחה. על-כן החליטה לצאת עם בנה למצרים, לבקש את עזרת אחיה.

אחיה של האם, רבי מרדכי פרנסיס, היה מנכבדי קהילת מצרים. הוא קיבל אותם בסבר פנים יפות, דאג לכל מחסורם, ואת הילד יצחק הכניס לישיבת הרדב"ז, הלוא הוא רבי דוד בן-זמרא, שבה למדו למדנים מופלגים במיוחד.

זמן קצר אחר-כך נשא הנער יצחק את בתו של דודו, רבי מרדכי. האישה הצעירה ידעה להעריך את מעלותיו של בעלה וליוותה אותו במסירות בכל אשר ילך.

ישיבת הרדב"ז לא סיפקה את צימאונו של הצעיר, והרדב"ז שלחו לישיבת רבי בצלאל אשכנזי, המופלגת עוד יותר בחכמה וביראה. ימים ולילות שקד יצחק על התורה עד למעלה מכוחותיו, וזכה להגיע לשלמות בעבודת ה'. סודות התורה נתגלו לפניו ורוח-הקודש החלה מפעמת בקרבו. אז גם נודעה לו שליחות נשמתו, אולם הגילוי הגדול עדיין היה לפניו.

יום אחד, בשעה שישב בבית-הכנסת במצרים, ראה כי אחד המתפללים אוחז ספר בידו, וכאילו מתפלל מתוכו, אולם כאשר הביט בספר מקרוב ראה כי אין זה סידור תפילה אלא ספר ששוליו מלאים הערות בכתב-יד, ספר העוסק בסודות וברזים שבתורה.

הוא פנה אל המתפלל ושאל: "סלח לי מר, אולי תאמר לי מניין לך ספר זה?". האיש נבוך וסיפר כי יהודי פשוט ועם-הארץ הוא, העוסק במסחר בארצות הסביבה. לקרוא לשון-הקודש לא למד מעולם, ותמיד התבייש בראותו את הכול מתפללים מתוך סידור ורק הוא אינו יודע. באחד ממסעותיו מצא את הספר הזה, ומאז הוא לוקח אותו עמו, וכאשר הוא נכנס לבית-הכנסת, הוא מדפדף בספר, כדי שהמתפללים יחשבו שהוא מתפלל מתוך סידור.

רבי יצחק עודד את רוחו וביקש לקנות ממנו את הספר במחיר גבוה. האיש דחה את הצעתו הנדיבה ואמר כי הוא מוכן להעניק לו את הספר חינם אין-כסף, אך בפיו בקשה אחת: "הלוא אתה חתנו של רבי מרדכי פרנסיס, הממונה על המכס במצרים. סחורה חשובה הבאתי לנמל, והיא תקועה אצל עובדי המכס. בקש מדודך לשחרר בעבורי את הסחורה ואתן לך את הספר".

לא השתהה רבי יצחק, ומיהר אל בית דודו-חותנו לעשות כבקשת האיש. בהיותו נכבד בבית חמיו סודרו הדברים חיש-מהר, הסחורה השתחררה, ורבי יצחק קיבל את הספר.

זו הייתה ההתוודעות הראשונה של רבי יצחק עם ספר הזוהר. הוא דבק בו והעמיק בסודותיו. לא חלפו הימים והוא נודע בכינויו האר"י, הלוא הוא רבנו יצחק לוריא אשכנזי, ראש חכמי תורת הנסתר, שגילה והפיץ את פנימיות התורה וסלל את הדרך בנתיבותיה.

באדיבות: עלון 'שיחת השבוע' – (לרגל ה' במנחם-אב, יום הילולת האר"י ז"ל)