על כל יהודי ויהודיה מוטלת החובה (והזכות) להדליק נרות חנוכה.
המצווה חלה על גברים, נשים, ואף על ילדים וילדות שהגיעו לגיל בו הם מבינים מה הם עושים, מכירים את סיפור נס החנוכה ויודעים להדליק נר בעצמם
ניתן 'לצאת ידי חובה' בשמיעת הברכה ובהדלקת הנרות של מישהו אחר: גבר מעל גיל בר מצווה או אשה מעל גיל בת מצווה. למעשה, רוב הנשים כיום לא נוהגות להדליק בעצמן את נרות החנוכה, והן יכולות לצאת ידי חובה בעניית "אָ מֵן" על הברכות שמברך בעל הבית.
במה מדליקים?
את מצות הדלקת נרות חנוכה ניתן לקיים באמצעות נרות רגילים, אך נהוג לְ הַ דֵ ר ולהשתמש בפתילות ובשמן זית זך, כזכר למנורת המקדש שבה היו משתמשים בשמן זית זך דווקא. ניתן להשתמש בכל סוגי הנרות, השמנים והפתילות הקיימים. ה'שמש' את כל שמונת הנרות יש להדליק במשך החג באמצעות ה"ׁשַמש". ה"ׁשַמש" הוא למעשה כינוי לנר רגיל, המְשמש לנו כמו 'מַצית', ובו ועל ידו אנו מדליקים את שאר הנרות.
תכל'ס. איך מדליקים?
יש לעמוד מול החנוכייה, להחזיק את נר ה"ׁשַ מָ ׁש" הדולק ביד ימין, ולברך שתי ברכות, כשלאחר כל ברכה עונים הנוכחים "אָמֵן": 1. ברוך אתה אדוני, אלוהינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר חנוכה. 2 ברוך אתה אדוני, אלוהינו מלך העולם, שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה. בערב הראשון של החג )או בפעם הראשונה שמדליקים( מוסיפים ברכה שלישית: ברוך אתה אדוני, אלוהינו מלך העולם, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. לאחר סיום הברכות, מדליקים תחילה את הנר השמאלי ביותר, שהוא הנר 'החדש' של היום, ו'מתקדמים' ימינה עד שמגיעים לנר הימני האחרון. לאחר מכן, מניחים את ה"ׁשַ ּמָ ׁש" במקומו המיוחד, ומתחילים לשיר "הַנֵרֹות הַלָלּו".
