ציצית

יהדות על רגל אחת

נאמר בתורה בספר ’במדבר’: "ועשו להם ציצית… ונתנו על ציצית הכנף, פתיל תכלת…" וכהשלמה מובא בספר ’דברים’ : "גדילים [=חוטים] תעשה לך על ארבע כנפות כסותך…". הוי אומר, יש להטיל את חוטי הציצית בבגד של ארבע קצוות בלבד.

פתיל התכלת הנזכר בפסוק נלקח מדמו של בעל-חיים ימי, הוא החילזון. צבעו מזכיר את תכול השמים, סמל הטוהר והזכות.

במרוצת הדורות נעלם מאתנו סוד הכנתו של צבע התכלת מדם החלזון ומשום כך, כיום, מסתפקים בחוטי ציצית לבנים ללא "פתיל תכלת", ובלבד שנשזרו ונטוו בכוונה תחילה "לשם מצות ציצית".

"טלית קטן" – זהו בגד בעל ארבע כנפות אשר בקצוותיו שזורות הציציות. לובשים אותו בכל שעות היום, שהרי מטרת הציצית , להזכיר לנו את מצות ה’. יש הנוהגים להוציא את הציציות מעל לבגדיהם ובכך לקיים את שנאמר : "וראיתם אותו". נשים פטורות מציצית.

המהדרים מקפידים ללבוש בגד העשוי מצמר רחלים ויש המסתפקים בבד כותנה. לטלית קטן ישנו גודל מינימלי של לפחות "אמה על אמה" (19.3 X 19.3 אינטש) מלפנים ומאחור. פינות הבגד חייבות להיות מרובעות – ישרות זווית. בכל אחת מכנפות הבגד משחילים ארבעה חוטים, כופלים אותם, והרי שמונה (ישנם מנהגים שונים באופן קשירת הציצית). כאשר לובשים את הציצית, בבוקר, מברכים: "ברוך אתה .. . אשר קדשנו במצוותיו וצוונו על מצות ציצית".

"טלית גדול" – בנוסף ללבישת ה"טלית קטן" במשך כל שעות היום, מתעטפים בטלית גדול העוטפת את רוב גופו של האדם, לתפילת שחרית בימי חול (לפני הנחת התפילין), ולתפילת שחרית ומוסף בימי שבת וחג. קודם לכן מברכים : "ברוך אתה . . להתעטף בציצית". נוהגים להתעטף בטלית גדול מיום הנישואין ואילך, אך יש הנוהגים, בעיקר בקרב בני עדות המזרח, שמתחילים להתעטף מגיל בר-מצוה.