בראש-השנה נקבעים אירועי השנה הבאה עלינו לטובה. בימים האלה נכתב גורלו של כל אדם יחיד ונחתכים גם ענייני כל מדינה ומדינה. כך אנו אומרים בתפילת החג: "ועל המדינות בו ייאמר, איזו לחרב ואיזו לשלום, איזו לרעב ואיזו לשבע".
כל האירועים שחווינו במהלך השנה החולפת כבר נקבעו למעשה בימים הנוראים אשתקד. אילו הייתה ניתנת לנו האפשרות להציץ ב'ספרים' של מעלה, היינו רואים שם כבר לפני שנה כי יהיו תהפוכות בתוניסיה, בלוב ובמצרים; כי יהיו מהומות ואירועים קשים בסוריה ובתימן; כי רעידת-אדמה קשה תפגע ביפן.
מהלכים של ראשי מדינות
תפילות הימים הנוראים משקפות את הרובד הנסתר של אירועים ומהלכים. פעמים נדמה לנו כי אנחנו מנהלים את הדברים, ובידינו בלבד לקבוע מה יהיה. מתברר שאמנם יש חשיבות רבה ליוזמה אנושית ולפעילות של בני-האדם, אבל מוקדי ההכרעה האמיתיים אינם מצויים כאן אלא למעלה. אנחנו צריכים לפעול ולהשתדל, אבל הקב"ה הוא הקובע אם נראה הצלחה במעשי ידינו.
הדברים נכונים לכל אדם, ועל-אחת-כמה-וכמה למהלכיהם של ראשי מדינות. "לב מלך ביד ה', על כל אשר יחפוץ יַטֶּנּוּ", נאמר בספר משלי. אומרים על כך חז"ל: "זכה העולם, הקב"ה מטה ליבו לגזֵרות טובות… וכל גזֵרה שיוצאה מפיו אינה יוצאה מלכתחילה אלא מלפני הקב"ה".
פרשנים ומומחים מנסים להעריך מדוע שינה נשיא ארה"ב את עמדתו כלפי ישראל, והפתיע בנאום אוהד וידידותי כל-כך. כל ההסברים המלומדים אינם אלא כסות חיצונית. הסיבה האמיתית אולי אינה ידועה אפילו לנשיא ארה"ב עצמו. אבל הוא נהג כך משום שכך נקבע בראש-השנה בשנה שעברה.
כוחן של התפילות
זה כוחם המיוחד של הימים האלה, שבהם אנחנו יכולים לקבוע את גורלה של השנה החדשה. בתפילות הימים הנוראים אנחנו מבקשים: "תן כבוד ה' לעמך… שמחה לארצך וששון לעירך". אנחנו מתפללים לביעור הרוע והרשע: "והרִשְׁעָה כולה בעשן תכלה, כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ".
מול ארון-הקודש הפתוח נבקש בתפילת 'אבינו מלכנו': "בטל מחשבות שונאינו. הפר עצת אויבינו. סתום פיות מסטיננו ומקטריגֵנו. הרם קרן ישראל עמך. כלה דבר וחרב ורעב ושבי ומשחית מבני בריתך".
אנחנו מאמינים ובטוחים כי תפילותינו ייענו, ונראה את התגשמותן במהלך השנה הבאה. ובעיקר אנחנו מייחלים למילוי התפילה הגדולה – "צמיחת קרן לדוד עבדך, ועריכת נר לבן-ישי משיחך"; שנזכה כי השנה הבאה לקראתנו תהיה שנת הגאולה האמיתית והשלמה על-ידי משיח-צדקנו.
