השבוע יחול התאריך, כ' מנחם אב, בו יציין העולם היהודי 71 שנה להסתלקותו של המקובל האלוקי הרב לוי יצחק שניאורסון, מי שהיה מנהיגם הרוחני של יהודי ברית המועצות בחלק מהתקופה הקשה תחת שלטונו של הרודן סטאלין.
הרב לוי יצחק לא זכה לצאת מגבולות ברית המועצות. הנהגתו התקיפה בענייני יהדות הייתה לצנינים בעיני הממשל הסובייטי והוא נעצר על ידי הבולשת בעוון הפצת היהדות ונשלח לגלות בכפר צ'אילי שבקזחסטן, סוג של בית סוהר ענק ללא שומרים.
כפר צ'אילי 'הצטיין' באוויר מעופש, חום מדברי ונוף שהכיל בעיקר ביצות. תושביהם הרבים של הביצות – היתושים – שהו באורח קבע גם בבתי הכפר שקירותיהם היו עשויים חמר והיו תמיד לחים ורטובים. בימות הקיץ הייתה השמש לוהטת מאוד ומעלה צחנה נוראית שגרמה לפריצתן של מחלות מסוכנות. בימות החורף היה הקור מקפיא וקשה מנשוא. נקל להבין את הייסורים שעבר הרב לוי יצחק ואת השפעתם על מצבו הבריאותי. ואכן, חודשים ספורים לאחר שסיים לרצות ארבע שנות גלות ויצא מהכפר אל העיר אלמא אטא, נפטר ממחלה והוא בן 66.
כך לצערנו לא זכו רבים בעולם שמחוץ לגבולות הסובייטיים להכיר את אחת מדמויות ההוד להן זכה עמנו בעת האחרונה. המעט שכן ידוע אודותיו הגיע אלינו מהאנשים הבודדים שהכירוהו והצליחו לעבור את מסך הברזל. המקור המהימן ביותר אלו רשימות יומן שכתבה לעצמה אשתו הרבנית חנה, בהן היא מתארת את דמות ההוד של בעלה.
למשל, היא מתארת כי שבועות ספורים לפני המאסר ערך הרב בביתו התוועדות בליל הפורים ובה חיזק את הקהל לדבוק ביהדותו, למרות החששות והסכנה לכנס אסיפה בעלת מוטיבים יהודיים דתיים. בין המשתתפים היו סטודנטים, שעליהם נאסר באיסור חמור להיות באירוע דתי והרב ידע מכך – ומכל מקום לא עצר את האירוע.
במקרה אחר רצתה הממשלה את אישור הכשרות שלו למאפיות מצות שהולאמו על ידי הממשלה, והדרישות שלו היו כבדות – לפחות מבחינת הממשלה הרוסית: הן גרמו לכמויות עצומות של מצות שלא עמדו בתקני הכשרות להיזרק לפח. פקידי הממשלה לא אהבו בלשון המעטה את 'הפגיעה ברכוש המולדת' ורמזו לרב לוי יצחק כי הוא עלול 'להיעלם' בשל מעשהו זה. אך הוא לא נרתע ובכך כופף גם את ראש הממשלה הרוסי!
הרב לוי יצחק שילם על כך מחיר אישי, ועוד לפני פסח של אותה שנה הוא נעצר והושם בכלא. אך המוני יהודים בברית המועצות זכו לאכול מצות כשרות לפסח באותה השנה.
בביתו של הרב לוי יצחק גדל ראש בני ישראל – הרבי מליובאוויטש. הרבי, בנו בכורו של הרב לוי יצחק, גדל וחונך על ברכי מסירות נפש למען כלל ישראל ולמען כל יהודי בפרט.
זו גם הדרישה שמעמיד הרבי למול כל יהודי בדורנו: להתמסר ולעשות ככל יכולתנו להבאת הגאולה השלמה, בלי להירתע מכלום.
