סימני הכשרות של הבהמה, שמובאים השבוע בפרשה, מוכרים לרובנו. בהמה, בשביל שתהיה כשרה וטהורה, עליה להיות: א. מפרסת פרסה – פרסות רגליה חצויות לשנים. ב. מעלת גרה – מעלה את האוכל שוב אל פיה, כדי ללעוס פעם נוספת לפני העיכול.
הרבי מלמד, שגם לאדם יש סימני כשרות. רק שאלו לא סימנים שנועדו לכך, שמישהו אחר יבדוק את כשרותו בעזרתם, אלא אלו הם סימנים, ובעצם דרכי פעולה, שבעזרתם האדם עצמו יכול לבדוק את עצמו ואת התנהלותו.
הנה הם:
הפרסת פרסה: כשם שפרסותיה של הבהמה הכשרה פונים לשני הכיוונים, ימין ושמאל, גם מעשיו של האדם מוכרח שיהיו פעם לימין ופעם לשמאל. אדם שבטבעו איש חסד הוא (ימין), יבחן עצמו ברגעים בהם נדרשת ממנו פעולה של ?גבורה? ותקיפות, מצב שבו עליו להיות קשה ולומר 'לא' (שמאל).
אם אכן כך יעשה הרי זה סימן כשרות, זה סימן שהוא נוהג נכון.
אדם שהולך רק עם הימין, עם החסד, יתכן שאיננו פועל משיקולים נכונים, אלא מנטיית ליבו גרידא.
העלאת גרה: רגע לפני שהאדם מבצע פעולה, גם אם הוא בטוח שזו הדרך הנכונה, עליו ל'העלות גרה', להביא את הדברים למחשבה שניה, לעיסה חוזרת לפני העיכול המוחלט של הדברים.
שני סימנים אלו, כך הרבי, מאפשרים לנו לבדוק את עצמינו, האם אנו נוהגים נכון או פשוט נמשכים אחרי נטייתנו הטבעית.
חודש אלול בפתח, זה הזמן שלנו למצוא זמן ולבחון את סימני הכשרות שלנו. ואני אומר: בהצלחה!
