על עשירים ועניים

למה אלוקים ברא את העולם באופן שיש אנשים עשירים ויש אנשים עניים, מה הבעיה בכך שכולם יהיו עשירים?

בפרשת תרומה אלוקים מבקש ממשה רבנו שיקח ויקבל מכולם תרומות לבניית המשכן – ’מאת כל אשר ידבנו ליבו תיקחו את תרומתי’. בזאת הטביע הקב"ה ב- DNA של העם הזה את שני צידי המטבע. מצד אחד יש את אלו שתפקידם לקחת, כלומר לדאוג לגיוס המשאבים למען המטרה שעליה הם מופקדים, ומהצד השני את אלו שתפקידם לתת – ’כל אשר ידבנו ליבו’ למען מטרות צדקה כאלה ואחרות.

לא אחת, אנו פוגשים יהודים יקרים, שהמציאות אילצה אותם לכתת רגלים ולאסוף תרומות אם עבור מטרות אישיות, ואם עבור ארגונים או מוסדות שבאחריותם.

לפני כמה שנים הייתי עד לשיחה בין שני מתפללים בבית הכנסת בבאזל. אחד ניגש לחברו ובהצביעו ברגישות על ה’משולח’ שעמד עם מכתב ואסף כסף, אמר, "לזה אני לא נותן כלום! אני פשוט לא מאמין לו, בדקתי במכתב שבידו, יש שם עובדות לא נכונות".. חברו לעומתו ענה ואמר, "אני כן אתן לו!", "אבל למה?" שאל הראשון, "הרי הוא משקר!". חייך השני ואמר, "אותך הוא משקר, ידידי, אבל אותי לא. כי אתה, בשביל הכמה מטבעות שתתן לו בדקת ובחנת את המכתב שלו. אני בכלל לא בדקתי את המכתב שבידו, הוא פשט יד ואני פשוט נתתי לו וזהו"..

התרגשתי מהדברים ששמעתי. זה היה כל כך יהודי בעיניי, זה אחד מהרגעים שאתה מרגיש כבוד להיות חלק מהעם הזה.

אבל, למה, למה באמת אלוקים ברא את העולם באופן שיש אנשים עשירים ויש אנשים עניים, מה הבעיה בכך שכולם יהיו עשירים? או לפחות שכולם יהיו שווים..

המענה על כך, שלפעמים אנחנו עלולים לפספס את העובדה, שהקב"ה ברא את העולם כך, כדי שהנותן יוכל לעשות חסד. כלומר, האדם שמקבל מאתנו צדקה, מזכה אותנו באפשרות לעשיית ’חסד’. 

נאמר במדרש: אמר דוד המלך לפני ה’ "רבון העולם, ישב עולמך (במשמעות של ישוו – שויון) שנאמר ’ישב עולם לפני אלוקים’. אמר לו הקב"ה, אם אעשה את עולמי שווה, חסד ואמת מן ינצרוהו’. במילים פשוטות תשובת ה’ היא : אם יהיה שויון בעולם, לא תהיה אפשרות של חסד בעולם..

זה לא סוד שבמסגרת התפקיד שלי כמנהל בית חב"ד, עלי לדאוג לגיוס משאבים, שכן בית חב"ד מתקיים מתרומות בלבד. כשמגיעה פרשת תרומה, אני רוצה להעיד בפניכם. הצליח לו, לרבון העולמים, יש בDNA של אחינו ואחיותנו, עם ישראל, את שני צידי המטבע, את הנותנים ואת המקבלים, ולרוב זה גם קורה בסבר פנים יפות.