אַחַרי המבול

פרשת נח מגיעה לאחר החגים, כשכולנו חוזרים לחיי היום-יום המייגעים, זאת כדי לעודד אותנו לא להתרגש מטרדות העולם, "המבול", הסובב אותנו.

באיזה שהוא שלב, התקיימה ישיבה סוערת בפמליה של מעלה.

מלאכי החבלה ובראשם השטן האשימו את דרי העולם שהם שוב השחיתו. ואכן בסיום הישיבה החליט בורא העולם להביא שוב מבול על העולם:

פונה אלוקים לנח, ואומר לו: "בני האדם על כדור הארץ שוב מושחתים והמקום הפך לבלתי נסבל.

עשה לך תיבה וכנס אליה זוג מכל החי על פני האדמה, אתה רשאי לצרף גם כמה מבני האדם, מהטובים שנותרו בהם.

אני מקציב לך חצי שנה כדי לסיים את הבניה כולל כינוס החיות, שכן בדעתי להמטיר מבול 40 יום ו-40 לילה".

חולפים ששת החודשים, ואלוקים מסתכל למטה ורואה את נח מטאטא את החצר. ותיבה? אין!

"נח!!!" פונה אליו רבש"ע בכעס, "היכן התיבה?"

"סלח לי רבונו של עולם," מתחנן נח, "אבל אתה חייב להבין. הזמנים השתנו, זה לא מה שהיה פעם! כיום, לא ניתן להתחיל לבנות ללא אישור בניה.

במסגרת מערכת ההתניות להיתר, אני מנהל מזה כמה חודשים דין ודברים עם משרד התחבורה למתן התר לסלילת ציר התנועה של החיות. עם מכבי אש, בקשר למערכת כיבוי האש של התיבה במקרה של שריפה. בין לבין  התכנסו כל השכנים שלי והגישו התנגדות לוועדה המחוזית, כיוון שלדעתם התכנית שהגשתי לבניית התיבה חורגת מהתב"ע העירוני, ושהבנייה החדשה תחסום להם את הנוף…

בינתיים, הוועדה המחוזית דרשה ממני להכין אומדן עלויות למעבר התיבה לים. ניסיתי להסביר להם שאין צורך, כי הים הרי יגיע ממילא עד התיבה. אבל זה פשוט לא מעניין אותם!

להשיג עצים בכמות הנדרשת, גם זה סיפור לא קטן, התחלתי ללקט עצים אבל משמרות המחאה של מפלגות הירוקים שיבשה את התוכניות. הם טוענים שאספקת כמות כזו של עצים תפגע באיכות הסביבה, ושזה יגרום להכחדת מינים של בעלי חיים רבים.

כאשר התחלתי בינתיים את איסוף זוגות בעלי החיים, התערבו החברה להגנת הטבע והקרן העולמית לשימור חיות הבר, בטענה שאני מתכנן לפגוע בבעלי חיים, וביניהם טורפים, בכך שאני מתעתד לכלוא אותם נגד רצונם בתאים קטנים מדי, ובעשותי כך, אני מתאכזר לחיות…

בד בבד, נאלצתי להתמודד גם עם משרד הפנים והמשטרה בקשר להעסקת עובדים זרים לבניית התיבה. משטרת ההגירה החלה לרדת לחיי, ולקנוס אותי כאשר נמצאו ליד המיקום המתוכנן לתיבה עובדים לא מורשים. ההסתדרות מצידה חייבה אותי להעסיק עובדים מקצועיים בתחום בניית תיבות, שהם כמובן חברי הסתדרות, ולשלם להם בהתאם…

לבסוף, רשות המיסים הטילה עיקול על התיבה המיועדת תוך הגשת שתי תביעות נגדי. האחת, בטענה שיש בכוונתי לעזוב את המדינה בדרכים בלתי לגאליות, והשניה הוגשה מטעם אגף המכס, על נסיון להבריח חיות יקרות ערך.

ובכן, אנא, סלח נא לי, ריבונו של עולם! אבל עם כל אלה, איני בטוח שאוכל אפילו ב-10 שנים לבנות את התיבה…"

איך שסיים נח את דבריו, התבהרו לפתע השמיים, השמש יצאה מאחורי העננים, הים נרגע, וקשת צבעונית חייכה מתוך הענן.

נח הביט למעלה בשמחה ובתקווה, ושאל: "מה פירוש של כל זה, אלוקים? האם שינית דעתך ואינך מתכוון עוד להחריב את העולם?"

ענה לו אלוקים: "לא, אין כל צורך שאני אעשה זאת. משרדי הממשלה כבר עושים את זה טוב יותר ממני…"

– – – –

שמה של הפרשה כידוע מבטא את תוכנה. הפרשה עוסקת הרי בעיקר במבול, ובסיומה בדור הפַּלָּגָה. זה לא בדיוק ההפך משמה של הפרשה, "נח"?

אלא שזה בדיוק מה שהתורה רוצה ללמד אותנו. מטרת הקשיים היא לגרום למנוחה. הנה המבול ודור הפַּלָּגָה למרות שהם, כמובן, הפוך ממצב של מנוחה, אבל על ידם מנוחה ונחת רוח הגיעו לעולם!

המבול, מטרתו היתה, לטהר את העולם, כמו שמִקְוֶה מטהר את הטובל. ואכן, כך מספר המדרש, כשנח יצא מהתיבה, הוא "ראה עולם חדש".

פרשת נח מגיעה לאחר החגים, כשכולנו חוזרים לחיי היום-יום המייגעים, זאת כדי לעודד אותנו לא להתרגש מטרדות העולם, "המבול", הסובב אותנו.

דווקא טרדות הפרנסה ועיסוקי החולין יכולים לקדש אותנו ולהעלות אותנו גבוה יותר, אם נדע להתייחס אליהם בצורה הנכונה.

שבת שלום ומבורך!

 

הרב נח סוליש