השראת הברכה

בפרשתנו מיד לאחר חטא העגל ושבירת הלוחות, אומר ה' למשה שיעלה שוב להר כדי לקבל את הלוחות השניות.

וכאן יש הנחיות חדשות שלא נאמרו בפעם הקודמת של הלוחות הראשונות: 'ואיש לא יעלה עמך וגם איש אל ירא בכל ההר גם הצאן והבקר אל ירעו אל מול ההר ההוא'. מידור מוחלט, לא רק שאף אחד לא יעלה עמו, ולא רק שאף אדם לא יהיה בגזרה, אלא יתירה מזו: אפילו בהמות לא יסתובבו בכל הרדיוס. וכל כך למה ? אומר רש"י: הראשונות על ידי שהיו בתשואות קולות וקהלה, שלטה בהן עין רעה – אין לך מידה יפה מן הצניעות!

אם נשליך זאת לחיי היום-יום, בעידן המדיה, ה'סלפי', וזכות הציבור לדעת- לעתים אנו נסחפים קצת..

פעמים שאנו מנדבים מידע מיותר לכלל מאזיננו, מידע המכיל בדרך כלל את הצלחותינו והנאותינו וכו". חומר שמראה את החצר הקדמית היפה שלנו, ומסתיר על אי אלו פגמים וחוסר שלימות שהשארנו7 בחצר האחורית..

מלמדים אותנו חז"ל שאין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין. לא הכוונה שצריך לרדת למחתרת, אך אין כל ענין לפרסם בראש כל חוצות את עצמינו על כל קורותינו ותמונותינו לעתים אף הדי פרטיות.

בנוסף, לעתים אנו יכולים לגרום בכך, מה שנקרא 'להוציא לאחרים את העיניים'.. איזשהו חוסר נוחות סמוי וקל לצופינו היקרים שאומרים לעצמם: יפה להם.. חבל שאני לא כזה יפה, מצליח ומוצלח..

לא כל סיטואציה חייבת להיות 'מסולפת' בסלפי, ומוחצנת באייקון, בסטטוס ובפייסבוק.
ככל שנשמור על הצנע לכת, פשטות, ונתרחק מניקור עיניים כך תשרה יותר הברכה בכל מעשי ידינו!