לבשל כשר

"לא תבשל גדי בחלב אמו". איסור זה של תערובת בשר בחלב אנו למדים בפעם הראשונה בפרשתנו - פרשת משפטים • מספר מושגים מדיני בשר וחלב מוגשים לפניכם • קצר ולעניין

את איסור תערובת בשר בחלב אנו לומדים בפעם הראשונה בפרשת השבוע (כג, יט) מן הפסוק "לא תבשל גדי בחלב אמו". איסור זה מוזכר בתורה עוד שתי פעמים ומחזרה משולשת זו למדו חכמינו ז"ל כי יש איסור בישול, אכילה והנאה של בשר בחלב. אין לנו שום הסבר לאיסור בשר וחלב והוא בבחינת "גזירת המלך", אך דוקא משום כך הקפידו על כך חכמים ונקטו במשנה זהירות לבל יכשלו הבריות באיסור זה. דיני בשר בחלב הם מאוד מורכבים והשאלות היום יומיות הן מאוד מצויות ולעיתים גם סבוכות. לכן יש לפנות בשאלות אלו לרב המקומי. אנו נביא כאן רק מספר מצומצם של מושגים:

כשמבשלים בכלי שחומו עולה על 45 מעלות צלזיוס (חום שהיד סולדת בו) הכלי בולע את טעם הבשר או החלב שבתוכו והופך לכלי בשרי או חלבי. בכלי שנהיה חלבי, למשל, אין לבשל בשר, היות וטעם החלב נפלט בזמן הבישול מתוך הכלי אל התבשיל הבשרי ואוסר אותו. כמו כן נכנס טעם התבשיל הבשרי לדופן הכלי החלבי וכך גם הכלי נאסר.

"ביטול בששים" – כשחתיכת בשר נופלת לתוך סיר חלב היא תאסור את החלב בתנאי שאין בו פי 60 מהבשר. לעומת זאת, אם יש בסיר כמות חלב הגדולה פי 60 מחתיכת הבשר, הבשר יתבטל בפני החלב ולא יאסור אותו.

כבישה – בשר וחלב יכולים לקבל טעם זה מזה לא רק ע"י בישול כי אם גם על ידי שהם שוהים יחד במשך 24 שעות רצופות בנוזל.

המתנה בין אכילת בשר וחלב – יש להמנע מלאכול חלב עד סיום תהליך העיכול של הבשר. חכמים שיערו כי דרוש לכך פרק זמן של שש שעות. לעומת זאת לאחר אכילת מאכלי חלב, שזמן עיכולם קצר מאוד, די בהמתנה של שעה ויש המסתפקים רק בשטיפת הפה (חוץ מסוגי גבינה צהובה מסוימים שזמן עיכולם גדול יותר).

לדגים אין דין של בשר: הם אינם נשחטים, דמם לא נאסר והם מותרים לאכילה עם בשר או חלב. אמנם ראוי לציין כי חכמים אסרו לאכול דגים ביחד עם בשר מטעמי בריאות, ולכן אחרי אכילת הדגים אנו נוהגים לשטוף את הפה במשקה כלשהו וכן להחליף את כלי האכילה בטרם נאכל בשר.