מצווה גוררת מצווה

במשך זמן מה בעבר, רציתי לכתוב לך על הנושא דלהלן, אבל ציפיתי להזדמנות מיוחדת. עתה, כשאנו עומדים לציין את היארצייט של חמי, זכר צדיק לברכה, ביו"ד שבט, זוהי הזדמנות טובה לתת לכך ביטוי, ברוח של יום סגולה זה.

רצוני לומר כי אף-על-פי שזכית לבחור מצוה גדולה בתור המטרה העיקרית שלך בחיים, והיא המצוה של בניית מקוואות, ובייחוד למען עם הקודש בארץ הקודש, דבר שאי אפשר להגזים בחשיבותו, למרות זאת אני מחשיב זאת לחובתי, ואולי גם לזכותי, להסב את תשומת לבך לצורך לקבוע עיתים לתורה בכל יום. בעצם, אני מקווה שתהיה עסוק בזה באותה התמסרות והקדשה שנתת לעניין המקוואות. כלומר: כשם שכל מקוה נוסף שאתה מסייע לבנות ממריץ את החשק שלך לבנות עוד אחד ועוד אחד, כך זה יהיה גם בנוגע לשיעורי לימוד תורה בקביעות בכל יום.

הסיבה לכך שאני מדגיש עניין זה בפניך היא שבגלל המעורבות שלך במקוואות בארץ ישראל, ייתכן שהיה חשש מוטעה שמא כל פעילות אחרת בענייני תורה ומצוות תגרע מתשומת לבך למה שאתה מחשיב לשליחות העיקרית שלך בחיים. עם זאת, האמת של העניין היא שיש לנו את ההבטחה ש"מצוה אחת גוררת מצוה נוספת", ושום מצוה, ובמיוחד לא מצוה גדולה כמו לימוד התורה, אינה יכולה בשום אופן להיות מזיקה, רחמנא ליצלן; ההיפך הוא הנכון.

מכיוון שאתה איש עסקים מעשי ומצליח, ארשה לעצמי להציע את ההצעה שלי קצר ולעניין. אני מציע שמכאן ולהבא תארגן שיהיה לך שיעור קבוע של לימוד תורה בכל יום עם חברותא. אם כבר יש לך שיעור, לפחות תכפיל את הזמן לעת-עתה, ותגדיל אותו בעתיד.

דרך אגב, ואולי זה יותר לעניין, כדאי לציין שהרמב"ם, המורה הגדול של עמנו בכל הדורות, מסיים את הלכות מקוואות במשמעותה של הטבילה במקוה כסמל גם לטיהור של המוח. ובלשונו, "הביא נפשו במי הדעת טהור". כמובן, המושג "מי הדעת טהור" מתייחס לתורה, וכפי שאתה יודע, אחת הדרישות הבסיסיות של הטבילה היא טבילה מלאה של כל הגוף במים, באופן שאפילו השיער של הראש יהיה מכוסה. כך צריך להיות גם לימוד התורה, שבו יהודי חייב לטבול את עצמו כך שיחדור בצורה מלאה בכל המציאות שלו, כולל המוח, הרגשות והמעשים שלו.