זה האיש!

את הסיפורים הבאים שמענו מפיו של הרב יוסף יצחק לוין, שליח הרבי בפאלא אלטו שבצפון קליפורניה:

בשלהי עונת החורף עדיין סבלנו מבצורת קשה שנמשכה חמש שנים! בכל האיזור הוכרז על קיצוץ של 25 אחוזים בצריכת המים וכבר התכוננו לצמצמם בעוד 25 אחוזים נוספים.

בחודש אדר התאספו כל שלוחי הרבי והחליטו לכתוב לרבי על הבצורת הקשה ולבקש את ברכתו. שלחתי בשושן פורים את המכתב בפאקס לרבי. והנה כעבור כמה ימים הזכיר הרבי בשיחתו כי שבע פעמים שבע הם בגימטריא גשם …

באותו יום נפתחו ארובות השמים בקליפוניה וגשם חזק מאוד ירד במשך שלושה וחצי שבועות רצופים! …

 * * *

מסתבר כי הניסים והמופתים הם ענין של יום יום אצל כל שליח אך רבים זוכרים את הפעם הראשונה:

יום אחד מצלצל בביתי אחד מנכבדי העיר שהתקשרתי אליו זמן קצר קודם לכן. קולו נשמע נרגש ובפיו בקשה מוזרה: "בוא מהר
לבית הרפואה! דחוף!".

הבקשה קצת הדאיגה אותי כשנזכרתי ששבוע קודם לכן ביקש שאבקש את ברכתו של הרבי לבריאות אימו הזקנה, שהיתה צריכה לעבור ניתוה לב מסובך. לא היה לי פנאי למחשבות ותוך דקות מעטות כבר עמדתי בפתח חדרה של האם הזקנה. המחזה שעלה לעיני היה מעורר סקרנות: כולם עמדו סביב מיטתה בהתרגשות והיא עצמה החזיקה פיסת עיתון ונישקה אותה ללא הרף. לא הייתי
צריך להפציר בנוכחים כדי לדעת מה אירע. ראשון הדוברים היה רופא הבכיר שטיפל באשה וסיפר על אשר ראה: "לאחר שהאשה התעוררה בחדר ההתאוששות  מתרדמת הניתוח הורדנו ממנה את ההמצן.

זהו רגע קריטי מאוד שהחולה צריך להתחיל לנשום לבד בכוחות עצמו. שפתאום ראיתי שהיא אינה מסוגלת לנשום… פירוש הדבר ש… אלא שלפתע תשתנה המצב והיא התהילה לצחוק ולבכות ודיברה על איש עם זקן…

באמצע דברי הרופא התערה הזקנה ואמרה בהתרגשות : ידעתי שיהיה , עלי לנשום לבד אך הרגשתי שאני נחנקת וידעתי… זה הסוף … לפתע אני רואה מולי יהודי עם זקן לבן, שבחיים שלי לא ראיתי, והוא אומר לי בחיוך אבהי: תנשמי, הכל יהיה בסדר… תהיה לך אריכות ימים…

פתאום נהיה לי טוב וראיתי את הרופא לידי.

להשלמת הסיפור הוסיף ידידי הבן את חלקו:

כשנכנסתי לחדר ושמעתי את הסיפור מהרופא מיד עלה בדעתי כי אולי זה הרבי מליובאוויטש שביקשתי ממך שיתפלל לרפואת אימי. רצתי הביתה וחיפשתי את העיתון עם המודעה של בית חב"ד ובה תמונתו של הרבי. כשהגעתי בחזרה לבית הרפואה והראיתי לאימי את התמונה חטפה אותה ממני והחלה לנשק את התמונה ולצעוק: "זה האיש!". הזקנה לא הרפתה ממני כל העת וחזרה ואמרה: "מעולם לא ראיתי את האדם הצדיק הזה. אך אין לי ספק בדבר אחד, הוא שהציל את חיי"…