ב"ה ראש חודש אלול, תש"ל
ברוקלין, נ.י.
פרופ'…
אולבני, נ.י. 12203
שלום וברכה:
הפתעה נעימה היתה לי לקבל את הפרסומים שלך ואת מאמריך שנדפסו מחדש, אשר הובאו למשרדי. זה באמת משמח לראות יהודי שמנצל את הכוחות שהקב"ה חנן אותו בהם.
כשאני נזכר בפגישות ובשיחות שלנו, אני בטוח שאתה מנצל גם את המעמד והסמכות שלך בתחום שלך להפצת וחיזוק יהדות מסורתית במידה המלאה ביותר של ההשפעה שלך, בייחוד בקרב הסטודנטים היהודיים שלך. כפי שהבהרתי את העניין בהזדמנויות שונות, טבע האדם הוא שתלמיד שמקבל הוראה בכל נושא שהוא, מכבד את המורה והפרופסור שלו, והוא מושפע ממנו גם בתחומים אחרים שלכאורה נראה שאינם קשורים לנושא המסוים או להרצאה המסוימת שהסטודנט מקבל מהפרופסור. כך שלמורה או לפרופסור יש לפעמים הרבה הרבה יותר השפעה מכפי שהוא משער. יתירה מזו, בהתאם לאמירה המפורסמת של חכמינו ז"ל ש"מצוה גוררת מצוה" אפילו אם זוהי "מצוה קלה" (אבות ד, ב), ברור איזה הזדמנויות יוצאות מן הכלל יש לאדם במעמד שלך. בעצם, בהתייחס לכותרת של כמה מהפרסומים שלך, היינו "בעיית הפתרון והחשיבה", אני משוכנע שכאשר יוצאים עם מסר ברור ותקיף לדור הצעיר בכלל, ולצעירים יהודיים בפרט, ברוח זו שלעולם הזה יש בורא ומנהיג, אשר רואה בכל אחד ואחד אחראי למעשים שלו, שהעולם הזה איננו ג'ונגל, וכו', לדבר זה כשלעצמו תהיה השפעה ניכרת, וזה יסייע לפתור בעיות רבות שהדור הצעיר בן זמננו עומד בפניהן.
אני מעריך מאוד את ההתחשבות שלך בכך ששלחת לי חומר זה, ובייחוד את אוסף המאמרים שנדפסו מחדש. אני מקווה שתמשיך לעשות זאת גם בעתיד, ותודות רבות מראש.
על פי המנהג והנוהג היהודי בתקופה זו של השנה, לאחר שנכנסנו לחודש אלול, אני מנצל הזדמנות נעימה זאת לשגר לך ולרעייתך ולכל בני משפחתך את איחוליי הלבביים לכתיבה וחתימה טובה, והצלחה רבה בפעולות האמורות, ובכל ההיבטים.
בברכה,
[חתימת יד קודשו של הרבי]
