סיפור המאסר והגאולה

למי שלא מכיר ולמי שמכיר פחות ישראל הלוי מגיש סקירה מיוחדת על האירועים שהובילו לקביעת "חג הגאולה י"ט כסליו"

עלילת שווא

לפני כמאתיים שנה חי ברוסיה רבי שניאור זלמן הוא לימד חסידות ואף כתב את ספר התניא הוא גם היה מייסד חסידות חב"ד.

בתקופה ההיא חיו בארץ ישראל יהודים מעטים ורבי שניאור זלמן שלח להם כספים כדי לתמוך בהם. בארץ שלטו אז הטורקים, והרוסים לחמו בהם.

קבוצה של יהודים שהתנגדה לדרך החסידות אותה הנחיל רבי שניאור זלמן, העלילה לפני השלטון הרוסי כי הרבי שולח כספים לממשלה הטורקית מה שהיה נחשב למרידה במלכות.

כמובן שהיתה זו עלילת שווא, ובגללה נענש הרבי במאסר.

ניסים בדרך לבית הסוהר

באסרו חג הסוכות, בשעת לילה מאוחרת עצרה מרכבה שחורה, המיוחדת לאנשים המורדים בשלטון, בפתח ביתו של הרבי. שוטרים חמושים הכניסו את הרבי למרכבה והובילו אותו לבית הסוהר.

בצהרי יום השישי ביקש הרבי לעצור את המרכבה לכבוד שבת אך נתקל בסירוב מצד השר האחראי על כך והמשיך בנסיעה.

אך, לפתע נשבר אחד מגלגלי המרכבה והיא נעצרה. מיד הוזעקו פועלים מהכפר הסמוך הם טיפלו בעגלה וזו המשיכה בדרכה. אך אבוי, כשרק החלו שוב בנסיעה נפל אחד הסוסים ומת. העגלון לא הבין את סיבת הדבר ורץ לקנות סוס חדש אך, הסוסים לא יכלו להזיז את המרכבה. הבינו כולם כי יד ה' בדבר וכי לא יוכלו להמשיך בנסיעה. העגלון עצר את המרכבה בצד הכביש והרבי שבת שם את השבת. במוצאי השבת המשיכו בנסיעתם לבית הסוהר. הרבי נלקח לעיר-הבירה פטרבורג ונכלא בבית-הסוהר מטיל-האימה "מבצר פטרופבלובסק".

חכמתו של הרבי

רבי שניאור זלמן ישב בכלא לבדו, ללא פחד עם ביטחון בה'. החדר בו נמצא הרבי היה קטן ללא חלונות, קרני השמש לא חדרו לתוכו ונר דלק שם ביום ובלילה. אחד החוקרים ניסה לבלבל את הרבי ושאלו באמצע היום: מדוע אינך ישן עכשיו? הרבי לא התבלבל וענה מיד כי עכשיו אמצע היום.. החוקר התפעל מאוד מחכמתו של הרבי.

כששמע הצאר על אישיותו המופלאה של הרבי רצה להכירו. הוא התחפש בבגדים פשוטים ובא לבקרו. הוא לא צפה שהרבי יכיר אותו, אך מיד כשנכנס לחדר קם רבי שניאור זלמן וחלק לו כבוד. הצאר השתומם על כך מאוד והבין כי איש אלוקים לפניו.

סוד באבטיח

אחד השרים בבית הסוהר רצה לעזור לרבי ושאלו: איזו טובה אפשר לעשות לרבי?

השיב הרבי: מעונין אני להודיע לבני משפחתי כי אני חי ומקווה בעזרת ה' להשתחרר.

עשה השר כדברי הרבי. הוא יצא לחפש את גיסו של הרבי, כשהבחין בו, שאל לשמו ואותת לו ללכת אחריו. השר הגיע לביתו וגיסו של הרבי חיכה בחוץ. לפתע נזרק מן החלון אבטיח. רבי ישראל מיהר להרימו. כשפתחו אותו החסידים שמחו למצוא בו פתק קטן עליו היה כתוב בכתב ידו של הרבי "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד." כך ידעו החסידים שהרבי חי.

מטמון במרקחת

בבית הסוהר לא היו המאכלים כשרים ורבי שניאור זלמן לא רצה לטמא את פיו במאכלים אלו. כל הנסיונות להאכילו בהם לא צלחו.

שאלו את הרבי האם יאכל הוא אוכל כשר שיביאו לו, הרבי הסכים רק אם יהודי יכין זאת.

אחד מחסידיו של הרבי הכין מרקחת פירות ובתחתית הקערה הטמין פתק עליו נכתב: מי אוכל את המרקחת? היכן הוא נמצא?

החסיד חיכה בקוצר רוח לתשובות. כשהחזירו את הקערה, השאיר בה הרבי קצת מהמרקחת והטמין בה פתק עליו נכתב שהוא נמצא במאסר בפטרבורג. החסידים התפללו לשחרורו המהיר של הרבי.

קידוש לבנה בסירה

בנין בית הסוהר שכן על גדות הנהר וכל פעם שהוצא הרבי לבנין החקירות הובילוהו בסירה. לילה אחד כשהיו בסירה, רצה הרבי לקדש את הלבנה. הוא ביקש מהפקיד לעצור. הוא סירב והמשיך בהפלגה, והנה פלא, הסירה עצרה מאליה. הרבי סירב לברך שם והם המשיכו להפליג, ושוב ביקש הרבי לעצור. הפקיד הסכים שיעצרו רק בתנאי שהרבי יברך אותו. הרבי כתב את הברכות על פתק ונתן לו. הסירה עצרה והרבי קידש על הלבנה. הברכות שבירך הרבי את הפקיד אכן התקיימו והפקיד האריך ימים והתעשר.

להסביר חסידות לחוקרים מגושמים 

הרבי נחקר ארוכות על כל הטענות וההלשנות שטפלו עליו. לאחר מכן סיפר, כי הדבר הקשה ביותר היו השאלות על מהותה של החסידות, שאילצוהו לתרגם את המושגים המופשטים והעמוקים של תורת החסידות לביטויים ולמושגים חומריים, כדי שמוחם המגושם של החוקרים יבין זאת.

ביקור הצדיקים

שני צדיקים גדולים באו לבקר את הרבי במאסרו. היו אלו הבעל-שם-טוב והמגיד ממזריטש שבאו מעולם האמת.

שאלם הרבי: מה חטאי שאני אסור בבית האסורים? מדוע זה מגיע לי? השיבו לו:היות ופרסמת את סודות החסידות ליהודים רבים התחזק עליך קיגטרוג מן השמים. אם כן שאל רבי שניאור זלמן האם אפסיק להפיץ את תורת החסידות? לא ענו לו הצדיקים.כשתצא לחופשי תרבה עוד יותר בהפצת החסידות. וכן כך היה הרבי הפיץ את תורת החסידות בעולם כולו. 

השחרור

במהלך החקירה הצליח הרבי להרשים את חוקריו בגדולתו ובטוהר-לבבו. חיש-מהר נפוצה בחוגי השלטון השמועה, כי רבי שניאור זלמן הוא איש פלאי וחכם עצום, שיד לו בכל החכמות. בעקבות השמועה באו לכלאו אישי-ממשלה בכירים לשוחח עמו והתפעלו עמוקות מדבריו ומאישיותו. לאחר שכל ההלשנות נחקרו ונמצאו כוזבות, שוחרר.

הרבי ישב במאסר חמישים ושלושה ימים, בדיוק כמניין נ"ג הפרקים של ספר ה'תניא' שחיבר. ביום י"ט בכסלו בשעת המנחה שוחרר מבית-הכלא, אך בטעות הוכנס לביתו של 'מתנגד' לתורת החסידות שבמשך שלוש שעות עינהו בדבריו, עד שהחסידים מצאוהו שם בליל כ' כסלו.

אולם מיד עם צאתו לחירות כתב הרבי איגרת הנפתחת במילים "קטונתי מכל החסדים", ובה הוא מזהיר את חסידיו שלא להפוך את השחרור לחגיגת ניצחון על ה'מתנגדים', אלא להפך, "להשפיל רוחם וליבם", מתוך תקווה ש"אולי ייתן ה' בלב אחיהם כמים הפנים לפנים".

שני הימים הללו, י"ט-כ' בכסלו, נקבעו לימי חג-הגאולה לדורי-דורות. חג זה נחוג מדי שנה בשמחה רבה ובהתוועדויות חסידים, מתוך קבלת החלטות טובות להתחזקות בלימוד החסידות ולהליכה בדרכיה.