תענית אסתר – יום רביעי י"ג אדר – 20 במרץ 2019
צום ’תענית אסתר’, על שם הצומות שצמו היהודים כדי לבטל את גזירת המן וכדי לנצח במלחמה מול אויביהם. התענית מסתיימת בלילה, עם צאת הכוכבים, לאחר קריאת המגילה.
פורים – יום חמישי י"ד באדר – 21 במרץ 2019
קריאת המגילה
ביום רביעי בערב (20/3), ובירושלים ביום חמישי בערב (21/3) אחרי תפילת ערבית, קוראים בבית-הכנסת את מגילת אסתר מתוך מגילת קלף. חשוב להקשיב לכל מילה במגילה. נהוג להרעיש בעת הזכרת שמו של המן הרשע, כדי למחות את שמו. גם בבוקר פורים (21/3) ובירושלים וערים מוקפות חומה (22/3) קוראים את המגילה. במקרא מגילה חייבות הנשים כאנשים, למרות שזוהי מצווה שהזמן גרמא, זאת משום שאף הן היו קשורות לאותו נס, ומכיוון שאסתר מילאה תפקיד מרכזי בהתרחשות זו.
משלוח-מנות
בפורים שולח איש לרעהו ואישה לרעותה משלוח מנות. על כל אדם להכין לפחות שני מיני מאכל. אפשר לשלוח לשכנים ולידידים. אבל היפה מכול הוא לשלוח לעולים חדשים, חולים, קשישים וסתם אנשים בודדים וגלמודים, כדי לשמח את ליבם.
מתנות לאביונים
מצווה על כל אחד ואחד לתת בפורים צדקה לשני עניים לפחות. אם אין בנמצא עניים – אפשר להסתפק בהפרשת הסכום למטרה זו, ולתיתו לעניים מיד כאשר יתאפשר הדבר. בפורים חל הכלל: "כל הפושט יד נותנים לו".
קריאת התורה
בתפילת שחרית בבוקר יום פורים קוראים בתורה, ספר שמות, פרשת בשלח (פרק י"ז) – "ויבוא עמלק".
תפילת "ועל הניסים"
בתפילות העמידה (שמונה-עשרה) שבליל ויום הפורים מוסיפים את תפילת "ועל הניסים" בברכת "מודים", וכן בברכת המזון שלאחר הארוחות.
משתה ושמחה
זו המצווה הבולטת בפורים. במשך יום הפורים (נהוג לעשות זאת אחר-הצהרים) עורכים סעודה גדולה עם בשר ויין ושמחים "עד דלא ידע". מצוות היום בשמחה ולכן שותים יין יותר מן הרגיל, אך באופן שלא לבוא לידי קלות ראש ח"ו ולא לידי זלזול במצווה כלשהי ח"ו.
זמן קיום מצוות פורים הוא דווקא ביום פורים ועד שקיעה החמה.
איסור תענית והספד
בחג הפורים ובשושן פורים אין אומרים תחנון, וימים אלה אסורים בתענית והספד.
תחפושות
הילדים נוהגים להתחפש בתחפושות שונות ומשונות, והרבה טעמים ורמזים ניתנו למנהג זה. המבוגרים מחלקים לילדים דמי-פורים.
מלאכה בפורים
ביום הפורים ראוי להימנע מעבודה. בשלחן-ערוך נפסק שאין לעשות מלאכה בפורים, אך מותר לקנות ולמכור ולכתוב. לצורך פורים מותר לעשות אפילו מלאכות גמורות.
שושן פורים – ט"ו אדר – 21 במרץ 2019
מכיוון שהיהודים שהיו בשושן הבירה קיבלו גם את יום י"ד באדר כיום נקם באויביהם והם נחו וחגגו בט"ו באדר, נקבע שכל הערים שהיו מוקפות חומה בימי יהושע בן-נון, יחגגו את הפורים למחרת – ביום ט"ו באדר. יש כמה וכמה ערים כאלה, והבולטת שביניהן היא ירושלים שבה נחוג הפורים, על כל מצוותיו, ביום ט"ו באדר. בשאר המקומות יום שושן פורים הוא מעין אסרו-חג (=יום שעודנו קשור ומסור לחג).
כאשר ’שושן פורים’ חל בשבת, קוראים קוראים את המגילה ביום ששי, גם בערים המוקפות חומה, ואילו את משלוח-המנות והסעודה עורכים ביום ראשון.
