ב"ה ראש חודש ניסן, תשמ"א.
ברוקלין, נ.י.
ד"ר…
נורוואק, קונטיקייט
שלום וברכה:
הריני לאשר את קבלת מכתבך ללא תאריך. כפי שנתבקשתי, אזכור אותך שוב בתפילה למילוי משאלות לבבך לטובה בעניינים אודותם כתבת.
אפתח בהערה טובה. אני שמח לראות שאתה מתקדם ביהדות. אתה בודאי מכיר את העיקרון הבסיסי ביהדות ש"המעשה הוא העיקר". כך שאני בטוח שההתקדמות שלך ביהדות מתבטאת במונחים של קיום מצוות בפועל בחיי היום-יום, וייתן השם שתמשיך מחיל אל חיל בכיוון זה.
בנוגע למה שאתה מזכיר "אני מפחד מקדושה", וכו' – וודאי שאין שום סיבה לפחד מזה כיוון שהקדושה היא תכונה שהקב"ה העניק לעם היהודי שלנו כאשר הוא נתן לנו את התורה, כפי שכתוב במפורש, "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים (משרתי ה') וגוי קדוש". כמו כל הציוויים של הקב"ה, אף ציווי זה מהווה גם ציווי וגם הבטחה, ופירוש הדבר הוא שהקב"ה מספק את העוצמה והיכולת לחיות על-פי הציוויים שלו. יתירה מזו, ישנה גם ההבטחה ש'הבא לטהר עצמו מלמטה, מסייעין אותו מלמעלה'. כך שבניתוח הסופי, זה בעיקר עניין של הרצון האישי והנחישות של האדם.
ולקראת חג הפסח הקרב ובא, אני שולח לך את איחוליי הלבביים שחג חירותינו יביא לך ולאשר לך חירות אמיתית, חירות מחרדה גשמית ורוחנית, ומכל דבר שעלול להפריע לעבודת השם בלב שלם ובשמחה, ולהמשיך חירות ושמחה אלה לתוך כל השנה כולה.
המאחל לך ולאשר לך פסח כשר ושמח,
בברכה,
[חתימת יד קודשו של הרבי]
נ.ב. בנוגע למשאלה שלך לבוא ולפגוש אותי באופן אישי, אני מצטער על כך שמסיבות שהן מעבר לשליטתי, פגישות אישיות עדיין מבוטלות. אבל במקרה שלך באמת אין שום צורך בכך. אם יש דברים מסוימים שהיית רוצה להבהיר, אתה יכול בוודאי לפגוש רב אורתודוקסי בסביבה שלך ולדבר אתו על הדברים באופן אישי.
