ב"ה י"ד תמוז תשמ"א ברוקלין, נ.י.
מרת…
ל. א. קליפורניה
ברכה ושלום:
הריני לאשר את קבלת מכתבך מיום ה-22 ביוני 1981, עם המצורף אליו, אשר הגיע אלי באיחור מסוים.
ימלא השם משאלות לבבך לטובה, כפי שהוא יודע מהו טוב אמיתי, וכשמדובר ביהודי זה כולל הן טוב גשמי והן טוב רוחני, כאשר הרוחניות שולטת על הגשמיות.
הבא להלן נכתב לאחר היסוס מסוים, אבל בתקווה שיתקבל ברוח המתאימה, בייחוד משום שביקשת את דעתי.
למותר לומר שכל אדם צריך לנצל במידה מלאה את הכוחות והכישרונות שניתנו לו מאת השם. עם זאת, כמו בכל דבר שקשור בחיי האדם, ולאור החולשות ואי-הוודאויות של האדם, הבורא סיפק קווים מנחים והוראות להתנהגות של האדם, בייחוד בכל פרט מחיי היום-יום של היהודי. הם מפורטים באופן ברור בתורה, שנקראת "תורה אור". התורה היא אור, משום שהיא מאירה את חייו האישיים של האדם עד לפרט הפעוט ביותר.
התורה גם דורשת מיהודי לנסות להגיע אל כל יהודי ויהודי ולקרב אותם יותר אל הערכים הנצחיים של התורה ולדרך החיים של התורה, תוך שימוש בכל הזדמנות טובה להשפיע עליהם בכיוון זה. כמובן, בדיוק כמו שבמקרה של אנשים יחידים נדרשת גישה אינדיווידואלית, כך גם במקרה של קבוצות ולאומים. מה שיכולה להיות הגישה המתאימה עבור קבוצה אתנית אחת, לדוגמה, עשויה להיות גישה לא נכונה עבור קבוצה אתנית שונה.
כל האמור למעלה מהווה הקדמה לנושא הנידון, היינו, הרעיון להציג את שבע הנשים הנביאות שבתורה באמצעות סרט.
כאשר מתבקשים להציג תמונה של תקופה שחלפה, בייחוד תמונה מן העבר הרחוק, חייבים לזכור שתמונה מסוימת, מוגדרת היטב, כבר עוצבה במוחותיהם של האנשים ביחס לעבר ההיסטורי שלהם, על-פי מושגים ומסורת שהיתה מקודשת מימים ימימה. ומכאן שנדרשת זהירות מיוחדת על מנת להבטיח שההצגה תשמר דמות זאת, ובוודאי שבשום אופן לא תשמיץ אותה, ככל שזה יהיה שלא במתכוון. דבר זה יהיה נכון גם בהצגה ספרותית; על אחת כמה וכמה כאשר מציגים את זה בצורה נראית לעין, במיוחד בצורה של תמונה בתנועה, לטלוויזיה וכדומה, במונחים של אנשים ומאורעות חיים, כמו "דרמה דוקומנטרית" או הצגה של סרט דומה.
בוודאי כאשר הרעיון הוא לכבוש מחדש, בהצגה של סרט ששומעים ורואים אותו והוא נאמן למציאות, תקופה או אישיות שקשורה לנושא דתי, עם העילאיות והקדושה וניואנסים דומים שהם רגישים עד מאוד, חייבים להיות זהירים באופן קיצוני שלא לפגוע ברגישויות של הצופים.
לאור האמור למעלה, אינני רואה איך זה בכלל אפשרי להציג אישיות דתית, כמו נביא/ה, בצורה שתהיה בהתאם למטרה האמורה. אפילו להציג סרט תיעודי עובדתי מקורי, ללא כל לימוד מעמיק, יהיה דבר שקשה מאוד לעשותו עבור כל אדם שהוא לא באותה רמה רוחנית, לא חדור באותן אמונות ולא שותף לאותן חוויות שיש לדמות אותה הוא מגלם.
לאמיתו של דבר, ידוע שכל ההפקות של סרטים כאלה על נושאים תנ"כיים ואישים מהתנ"ך, מרשימים ככל שיהיו מנקודת המבט האמנותית ומהיבטים אחרים, לא הצליחו בהיבט המהותי של הצגת דמות אמיתית, או אפילו דמות שיש בה שמץ של דמות אמיתית, כפי שהמפיקים בעצמם יהיו מוכנים להודות בכך, או כבר הודו בכך, מכיוון שבכל אופן, זה לא היה העניין הראשון בחשיבותו מבחינתם.
ומכיוון שהמטרה האמורה היא במהותה בלתי ניתנת להשגה, אינני מאמין שיש לאדם זכות מוסרית לנסות אותה לאור הרושם המרחיק לכת על הרגשות של צופים רבים.
אני מודע לטענה שההפקה נועדה למשוך את הרחוקים והבלתי מזוהים, ובמקרה שלהם לא יכולים להיות שום רגשות של פגיעה, בעוד שאפילו תועלת חלקית תהווה הישג. עם זאת, האמת היא שאי אפשר להצדיק את הטענה משתי סיבות. ראשית, אי אפשר להגביל את קהל הצופים לאנשים הבלתי מזוהים; שנית, אפילו אלה שיתרשמו לטובה ויימשכו ללמוד יותר על יהדות, סביר מאוד שבגלל ההתרשמות שיקבלו מהסרט יהיו להם מעצורים בהתקדמות שלהם.
למותר לומר שאני מעריך את המוטיבציה החזקה ואת התשוקה להציג, ברמה הכי גבוהה האפשרית של קדושה, דמות שהיא למופת ומעוררת השראה מן העבר העתיק, בייחוד כאשר אדם מרגיש שהוא מוכשר לעשות את זה. אבל זה גם צריך לספק את העוצמה לעמוד בפני הפיתוי.
לא נגעתי בבעיות אחרות שמסבכות הצגה כזאת, כמו לדוגמה עשיית העתק של המלבושים שהיו לובשים באותה תקופה, דבר שדורש אף הוא זהירות וכן מומחיות. אבל אפילו אם היה ניתן לטפל בכל הבעיות האחרות באופן משביע רצון בצורה סבירה, ההתנגדות העיקרית, כפי שנרשם למעלה בקווים כלליים, נשארת.
אחזור ואביע את תקוותי שתקבלי את האמור למעלה באותה רוח שזה נכתב, מכיוון שזהו נושא בעל עניין ציבורי. ויהי רצון שתנצלי את הכישרונות שלך בצורה שתואמת במידה מלאה לעקרונות הנצחיים של התורה, לתועלת הרבים.
בברכה,
[חתימת יד קודשו של הרבי]
