הצרפתי שונא פנים זועפות

"... וסיפרו לי, כי אנשי חב"ד הם יהודים המתאפיינים בשמחה וחיות .."

שעת לילה מאוחרת, אפילו רחובות העיר ניו-יורק הסואנים בדרך כלל, שקטו לשעות מספר, גם המאחרים לישון עלו על יצועם על מנת לצבור כוחות ליום החדש העומד להפציע, רק במקום אחד אין הבדל בין יום ולילה, זהו בית מדרשו של הרבי מליובאוויטש, כאן מתקיים הלילה ליל יחידויות. הרבי אינו פונה לנוח מעמל היום, באהבתו הרבה לכל יהודי הוא מפנה את זמנו לפגישות ביחידות עם החפצים בעיצה ובתבונה.

כדי לזכות בפגישה עם הרבי עליך להירשם מספר חודשים מראש, או אז יפנו עבורך מספר דקות קצרות מזמנו של הרבי.

עם התקרב מועד היחידות ההתרגשות היתה גדולה, בימים שלפני ה'יחידות', התפילה היתה בכוונה, קיום המצוות נעשה בהידור רב, מתוך רצון להגיע אל הרבי נקי ומזוכך.

באחת מאותם יחידויות, נכנס אל הרבי הרב גורביץ – אברך צעיר שזכה להתמנות לשליח של הרבי בעיר ליאון אשר בצרפת, כעת הוא נכנס לרבי על-מנת לקבל ברכת 'צאתכם לשלום' לפני שהוא עוזב את הקהילה החמה, לטובת השליחות.

זה היה לפני שנים רבות, אך עד היום זוכר הרב גורביץ את דברי הרבי מילה במילה, בין שאר הדברים וההוראות התבטא הרבי ואמר: 'לו הייתי בליאון, הייתי מנצל את זמני לפעול שעוד ילד ועוד ילד ייכנסו למוסד חינוך כשר'

מיד כששמע הרב גורביץ מילים אלו גמלה בלבו החלטה: לא אנוח ולא אשקוט עד אשר אצליח להקים בי"ס חב"ד בעיר ליאון.

בהמשך הדברים, הרבי הרעיף ברכות רבות על הזוג הצעיר שנוסע לשליחות במקום נידח שכזה, ובעת שהסתיימה היחידות והרב גורביץ כבר פסע לאחוריו אמר לו הרבי בחיוך קל: בכלל דעו לכם שהצרפתי שונא פנים זועפות…

הוא יצא מחדרו של הרבי, ובשמחה רבה על הזכות שנפלה בחלקו הוא טס לליאון שבצרפת ובמרץ רב התחיל לפעול בכל תחומי היהדות, ובעיקר כמובן, בהקמת בית ספר יהודי.

כשידידיו החדשים שמעו על רצונו העז להקים בית ספר יהודי, הם הניאו אותו באמרם: הממשל הצרפתי מעוניין בהצלחת בתי הספר הממשלתיים והוא נותן סיוע רב אך ורק לבתי ספר אלו. זה זמן רב שלא נפתח פה אף בית ספר פרטי.
כחסיד של הרבי דבר לא הרתיע אותו, לנגד עיניו עומדות מלותיו של הרבי – לו הייתי בליאון, הייתי מנצל את זמני לפעול שעוד ילד ועוד ילד ייכנסו למוסד חינוך כשר והוא המשיך לפעול למען הקמת בית הספר.

במרוץ הפעילות הוא הזמין פגישה עם ראש העיר, בפגישה הוא סיפר לראש העיר שעיקר מטרת בואו לעיר הוא, להקים מוסד חינוך יהודי.

לאחר מספר ימים הוא מקבל הודעה מלשכת ראש העיר כי הוחלט להעניק למוסד שברצונו להקים מבנה מטעם העיריה! בשמחה ובהתרגשות הלך הרב גורביץ לראות את המבנה, והוא ממש נדהם… מבנה מפואר ומרשים, הממוקם במרכז השכונות היוקרתיות בעיר.

מכאן עד לפתיחת בית הספר הדרך היתה קצרה, הורים רבים רשמו את ילדיהם ובתוך כמה חודשים נפתח בית הספר בהצלחה רבה.

לימים, נשאל ראש העיר מה ראית לחרוג מהמדיניות הקבועה שלא לתמוך במוסד חינוך פרטי?

והוא ענה: לאחר פגישתי עם הרב הצעיר חקרתי והתענינתי אודות תנועת חב"ד, וסיפרו לי, כי אנשי חב"ד הם יהודים המתאפיינים בשמחה וחיות, כששמעתי זאת, ראיתי בדמיוני את הילדים שלומדים בבית ספר חב"ד עם פנים מלאות בשמחה ואושר, לכן החלטתי לעזור להם, כי בטבע שלי אני שונא מאוד פנים זועפות!