מי גידל אותך?!

זה לא שהם אינם מעריכים את המבוגרים. הם פשוט שואפים להיות חלק בלתי נפרד מתהליך התמסדות הקן האישי שלהם ♦ כתבה שניה בסדרה

שאלה בפורום: יש מה לחנך תינוק?

בפרק הקודם העלינו את הבדלי תפיסות העולם בין הורים לילדיהם הנשואים, הבדלים המשמשים כמאיץ להתלקחות חומרים נפיצים ברמה בלתי מבוקרת לחלוטין . . . חלק מהשוני בתפיסת העולם נובע לעיתים מהצורך של הצעירים להוכיח בגרות ולאו דווקא מתוך רצון למרוד או להיות דווקאיים בכל מחיר . . . קיים בהם הצורך המתמיד לחוות כל שלב בחייהם המתהווים בכוחות עצמם, לא שהם אינם מעריכים את המבוגרים אלא שהם שואפים להיות חלק בלתי נפרד מתהליך התמסדות הקן האישי שלהם.

רבים הם המקרים בהם שני הצדדים ממהרים לטפס על עצים גבוהים עד כדי כך שאין הם מוצאים את דרכם למטה. מצב התורם הרבה להחרפת היחסים העכורים גם כך. על פי רוב, השקיפות הינה אם כל הצלחה, דברו עם הזוג הצעיר, ספרו לו על תחושותיכם. דברו איתם על כל דבר שבעולם חוץ מהצרכים האישיים שלכם בכל האירוע. ספרו להם איך הרגשתם בסיטואציה זו או אחרת, אולם אל תרבו לנגן על נימים של כבוד או בריאות, הם כעת אינם כלים כדי להפנים את המסר, הם טרודים בבניינו של עולמם האישי.

חשוב לשקלל נכון את המסר המועבר אליהם באופן כזה שיהיה בבחינת, 'סוף מעשה במחשבה תחילה'.

ישנו הבדל גדול בין הכנסת חתן אל הבית ובין כניסתה של כלה אל הבית. מחד, שניהם גם יחד שואפים ליצור חיבור טוב עם בן זוגם, חיבור אשר בא במרבית המקרים אם לא בכולם, על חשבון הקשר שלהם עם ההורים, ישנם כאלה השואפים להנחיל את מאפייני בית הוריהם בביתם הם. לרוב הם משוכנעים כי דווקא בית הורים הינו המודל הראוי ביותר לחיקוי, כל אמירה של הוריהם הינה בבחינת קודש הקודשים. אתם עומדים ומתפעמים, ילדיכם שעד אמש היו כל כולם שלכם ורק שלכם, נוטשים אתכם לאנחות, כל מורשתכם מקבלת מקום משני ומטה מעתה ואילך. בשלב זה מתחיל תהליך של פרידה, תהליך המפריד בין העבר כדי לבנות טוב יותר, טוב על פי תפיסת עולמם של הצעירים.

לא מעט הורים רואים בתהליך זה בוגדנות של ממש, הכיצד זה, הם שגידלו את ילדם, השקיעו את המיטב שבהונם ואונם, עתה משאך מצא לו קן כדי להתבסס מיד הוא לכאורה מפנה להם עורף.

אולם לא כן הם פני הדברים, בלבב פנימה בוערת הגחלת, היא לעולם לא תכבה, השקעתכם לעולם תהווה מודל לשרטוט הממלכה המתהווה, אלא שהכול ייבנה בה על פי תפיסת עולמם של הצעירים. הם תמיד ידעו להנחיל לדור הבא את שהשקעתם בם, אולם בדגשים שלהם.

ישנם במשך החיים צמתים רבים, כולנו עומדים בפני דילמות לעיתים קשות ולעיתים קלות. הרובד ההורי או 'הדור הקודם' בפי הצעירים, התנסה רבות, שחק ונשחק ותלמים רבים ועמוקים של יגון ההתנסויות נחרשו בפניו ובנפשו פנימה. דווקא לדור זה קשה לעמוד בשלוות נפש ולראות את הזוגות הצעירים מתבוססים במדמנת החיים, צפים וטובעים, נאנקים ומושכים בעול. כה עז רצונם של ההורים להעניק את ניסיונם העשיר לצעירים. כל תקוותם היא שהם רק יקבלו, שייקחו מהם.

לעולם אין לקבל זאת כאכזבה, הרצון הינו טבעי וכנה לחלוטין, החתן או הכלה מגיעים עם תפיסת עולם משלהם, הם משוכנעים כי הם ורק הם יודעים הכול והכי טוב שרק אפשר. גם כשהם טועים הם לא ימהרו להודות בכך, זו היא דרך הטעיה וההתנסות, הם לא יאמרו לכם 'טעינו', אולם הם במערכת שקלול הנתונים שלהם, הם יזהו את הטעות, הם לא ימהרו לחזור עליה אם בכלל.

גם אם אתם משוכנעים שהצדק מצוי דווקא בצד שלכם, הם משוכנעים גם כן בדיוק באותה מידה בביטחון ובאמיתות דרכם , לעולם אל תמהרו לחרוץ דין, קחו נשימה ארוכה ובמידת הצורך כוס מים קרים, דמיינו מציאות טובה והמשיכו לנווט הלאה, את חייכם בטוב ובנעימים בעזרת השם.


יצחק ריבקין

יצחק ריבקין הוא יועץ חינוכי בעל ניסיון רב, הניחן ביכולת אבחון אינטואיטיבי. מחבר הספר 'לאהוב ולחנך'. ידיו רב לו במתן פתרונות חינוכיים בכל הקשור לחינוך.

יש לכם שאלה אלי? לחצו כאן