עבודה עצמית
עיקרון היסוד של חסידות חב"ד היא
העבודה העצמית, כלומר, הזדככותו
והתעלותו של האדם מדרגה לדרגה צריכה
לבוא על-ידי עבודתו שלו. ההתקשרות אל
הרבי – הצדיק אינה יכולה לבוא במקום
העבודה האישית, אלא רק לסייע לה.
מוח שליט על הלב
חסידות חב"ד מלמדת שהאדם בנוי באופן
ששכלו עשוי לשלוט על שאר הכוחות
הקיימים בנפש, והוא זה המוליד את
הרגשות על ידי התבוננות בדברים השונים.
אם האדם מוצא את עצמו נגרר על-ידי
רצונותיו ותאוותיו בניגוד לשכלו, הרי זה
משום שלא הפעיל את שכלו כראוי.
לא מספיק להאמין
שיטת חב"ד היא שאין די באמונה
כשלעצמה. כשאדם מסתפק באמונה ואינו
משתדל להגיע להבנה שכלית של הדברים,
אזי לוקה עבודתו את בוראו בחוסר יסוד
ובסיס, של האמונה. מחובתו של האדם
לקיים את הציווי : "דע את אלוקי אביך"
שרק אז יזכה להמשכו של הכתוב-"ועבדהו
בלבב שלם". רק כשהאדם משתדל להבין
את תוכנה הפנימי של התורה והמצווה הוא
עובד את ה' בצורה הרבה יותר שלמה.
אור דוחה חושך
חסידות חב"ד דבקה בכלל האומר : "מעט
אור דוחה הרבה חושך,י שפרושו: חדרך
להלחם בדברים שליליים – הן במידות
ובתכונות השליליות שבנפש, והן בתופעות
שליליות חיצוניות – היא אך ורק על
ידי אור, דהיינו, על-ידי שימוש בדברים
חיוביים.
במקום להתעסק בשלילי, מוטב ולהתעסק
בדברים חיוביים, ואור הקדושה ידחה
מעליו את החושך.
הפצת המעינות
חסידות חב"ד רואה כיסוד את הנושא
של "לכשיפוצו מעיינותיך חוצה" ולכן היא
רואה חובה לעצמה שלא להתצמצם בד'
אמותיה, אלא להביא את אור החסידות
לכל יהודי, מתוך אהבת ישראל ואחדות
העם.
אלו היו כמה נקודות על רגל אחת, ואילו עע
השאר נאמר : "ואידך זיל וגמור", כלומר,
על היתר יש עדיין ללמוד…
