אחדות התורה

למה שם הרבי דגש מיוחד על הלימוד בספר הרמב"ם דווקא?

יהודים רבים בכל רחבי תבל לומדים
מדי יום ביומו, שיעור בספר הרמב"ם,
כפי שהנהיג הרבי מליובאוויטש
ובכך מתאחדים מאות ואלפים בלימוד
שיעור אחיד.

גם השיעור הנלמד – בספר
הרמב"ם – מבטא אחדות:

הרמב"ם חיבר ספרים רבים, אך ספרו
העיקרי הוא : ה"יד החזקה" – "משנה
תורה" שכשמו כן הוא : זהו חיבור שבא
כ"משנה" לתורה, או כפי שהרמב"ם מכנהו
בהקדמתו לספר : "מקבץ לתורה שבעל פה
כולה", כזה שנכתב בשפה צחה ברורה
ומדוייקת.

חיבור זה כולל בתוכו את כל
הלכות התורה, גם אלו שאינן נוהגות בזמן
הזה (לעומת ה'שולחן ערוך' בו מופיעות
רק הלכות הנהוגות בזמן הזה), פשוט – איחוד כל התורה כולה תחת קורת גג
אחת. אחדות.

לפני 21 שנים, לאחר קריאה מדוייקת
ב"מפה" של עם ישראל המשווע לאחדות,
הציע האדמו"ר מליובאוויטש – רבי מנחם
מענדל שניאורסאהן
– שכל אחד
ואחת מבני ובנות ישראל יקבע לעצמו
שיעור יומי אחיד בספר "משנה תורה" (או
ב"ספר המצוות" של הרמב"ם – אשר
נכתב כ"הקדמה" לו), בהתאם לחלוקת
הספר כולו לשיעורים יומיים אחידים.

החלוקה היא לפי שלשה מסלולים :

מסלול א' – לימוד שלושה פרקים ליום,
לפיו מסיימים בכל שנה את הספר כולו.

מסלול ב' – לימוד פרק אחד בכל יום וסיום הספר פעם בשלוש שנים.

מסלול ג' – לימוד המצוות ב"ספר
המצוות" של הרמב"ם.

בנוסף לאיחוד שגורם לימוד יומי זה קיימת
בו מעלה נוספת: בלומדינו את ספרו של
הרמב"ם עוברים אנו על כל התורה כולה,
וניתנת לנו אפשרות לקיים את מצוַות
ידיעת התורה – בשלמותה.

כל זאת תחת מטרת האחדות, שסופה
להביאנו לאותם ימים עליהם כותב
הרמב"ם בסיום ספרו: "ובאותו הזמן
(ביאת המשיח) לא יהיה שם לא רעב ולא
מלחמה ולא קנאה ותחרות, שהטובה תהיה
מושפעת הרבה וכל המעדנים מצויים כעפר
ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את
ה' בלבד…".

לפרטים נוספים, אנא פנה לבית חב"ד.