אולי מצחיק לשאול, אבל האם יש מי שיודע מדוע פעילות גופנית היא כה בריאה? חלק חשוב מהתשובה לשאלה הבנאלית נתגלה לאחרונה: פעילות גופנית מאומצת מכניסה את הגוף למצב חירום, למצוקה הנקראת "עקה". כשלעצמה – מאיימת העקה על שלומם של המבנים הפנים-תאיים העדינים, אך למרבה הפלא – התוצאה הפוכה: פעילות גופנית מוגברת ידועה כמיטיבה עם הבריאות בכל המישורים.
איך? מסתבר שתגובתם של תאי הגוף לעקה היא הגברת ייצורם של "חלבוני-עקה" – חומרים שמחוללים מצידם שורה של ניסים רפואיים: הם מגבירים את פעילותה של מערכת החיסון, אינם מניחים לשינויים גנטיים הרסניים (מוטציות) להתבטא, מפרקים חלבונים פגומים ומסייעים לחלבונים נחוצים "להתארגן" לקראת פעילות חיונית ועוד ועוד. מערך מסחרר של פעולות חיוביות שהופך את הנזק שנגרם על ידי העקה לחיוור וזניח לעומת יתרונותיהם הברורים של חלבונים מופלאים אלה.
לא נעים – אבל דווקא ככה זה עובד. דווקא מצב זמני של מצוקה מייצר את החלבונים היעילים להפליא.
מקבילה רוחנית למצבי עקה שהופכים למועילים בסופו של דבר, ידועים לכל אחד מאיתנו מתוך התבוננות אפילו שטחית בחייו. האמרה "אם זה לא שובר אותך – זה מחשל אותך" נכונה גם לגבי מטילי ברזל וגם לגבי בני-אדם.
זהו למעשה גם ההיגיון האלוקי המסביר את הגלות: הגלות היא מצב של מצוקה מתמשכת, המתפרשת אצלנו כעונש לא נעים. אך מטרתו הפנימית היא להוציא אותנו נקיים, בריאים ומחוזקים יותר משהיינו לפני שכל זה התחיל.
זה גם נכון לגבי עצם 'ירידת' נשמתו של כל אחד מעולמות עליונים אל תוך גוף פיזי. גם בלי קשר לעברות ולחטאים, גם כשהכל בחיינו בסדר – הנשמה סובלת. הגוף ותפיסותיו "חונקים" את הנשמה והיא משוועת לגאולה ושחרור מהמיצרים המעיקים. אלא שבסופו של התהליך – של משך החיים בעולם הזה – אם עבדה הנשמה נכון, בהתאם ל'הוראות היצרן' (המפורטות ב'שולחן ערוך') הרי היא מתחזקת, מתחשלת ומתעלה למצב רוחני ואלוקי גבוה לאין שיעור מזה בו היתה לפני ש"ירדה" לעמק הבכא שלנו, לעולם הזה.
לאחר גלות בת כמעט אלפיים שנים, רוויות סבל מחד ומסירות-נפש מופלאה מאידך – עומד תהליך ה'התחשלות' להסתיים. הרבי מליובאוויטש ניבא כי המטרה הושגה. הגאולות הפרטיות של כל הנשמות הצטברו לסך רוחני כללי אדיר, בו די כדי להוביל את כולנו אל היעד של הסופי של הכול – גאולה אמיתית, שלמה ומיידית.
התוכן באדיבות:
'הגאולה מעניין ועכשווי'
© כל הזכויות שמורות
