חיים טובים

היו זמנים שאדם חי את כל חייו בכפר קטן,ומעגל האנשים שהכיר הסתיים באיכרי הכפר. היום, לעומת זאת, שיחה עם ידיד מעבר לים כמוה כשיחה עם השכן מהדלת הסמוכה. האם זה טוב או לא טוב?

התפתחות הטכנולוגיה בתחומי התקשורת והניוד, במיוחד בעשורים האחרונים, חוללה מהפך של ממש בצביון העולם. היו זמנים שאדם חי את כל חייו בכפר קטן, ומעגל האנשים שהכיר הסתיים באיכרי הכפר ובעוד בן-דוד או שניים מהעיר הסמוכה. הנסיעה המרוחקת ביותר שנסע הייתה לעיר הבירה, אליה הגיע פעם אחת בימי חייו לאחר שבועות מתישים של היטלטלות בדרכים.

היום, לעומת זאת, שיחה עם ידיד מעבר לים כמוה כשיחה עם השכן מהדלת הסמוכה. מעכשיו לעכשיו יכול אדם להחליט כי הוא רוצה להגיע לקצה העולם – ולהגשים זאת בתוך יום-יומיים.

כתוצאה מכך התפתחה תופעה ששמה 'גלובליזציה'. כולם מכירים את כולם וכולם שייכים לכל מקום. אנשים רואים את עצמם אזרחי העולם במידה הרבה יותר משמעותית מהזיקה שהם שומרים לארץ המסוימת בה חיים.
  
האם זה טוב או לא טוב? זו שאלה פילוסופית, עליה נתנו דעתם רבים וטובים. המסקנה של רובם היא, כי אמנם כמו בכל תופעה, גם לגלובליזציה יש חסרונות מול היתרונות – אולם היתרונות גוברים.
 
אחד היתרונות החזקים ביותר שהוכיחה הגלובליזציה היא המודעות הבינלאומית למעשי חסד. פעם לא היה דבר כזה, שמדינה אחת מתעניינת סתם כך בטובתה של מדינה אחרת. כל אחת הייתה עסוקה בהעצמת הכלכלה והביטחון של עצמה ולא עניין אותה מה קורה מעבר לגבול, כל עוד זה לא השפיע על האינטרסים שלה.
 
היום, לעומת זאת, שונה התמונה בתכלית: מדינות חזקות ואיתנות כרויות לבעיותיהן של מדינות נחשלות, ונכונות להגיש להן עזרה, ללא קבלת תמורה. נוסדו ארגונים שונים ששמו להם למטרה לפתח את מדינות העולם השלישי. העזרה והחסד הפכו למותגי יוקרה, שממשלות העולם מתחרות ביניהן עליהן.
 
בכלל, גם לאזרח הקטן יש היום מודעות גבוהה למתן צדקה. חברות ובעלי עסקים גאים בכך שהם מפרישים אחוז מסוים מרווחיהם למפעלי רווחה – תופעה שלא כל כך הייתה מוכרת בעולם העסקים של לפני כמה עשורים.
 
 
למעשה, במילה צדקה יש יחודיות יהודית. רק בשפת היהודים – שפת התורה – קוראים לנתינה לזולת בשם שבנוי על משמעות של צדק. על פי התורה, מתן צדקה אינו מעשה-רשות, שתגשים רק אם אתה רוצה להיראות טוב ולזכות ביוקרה. זהו מעשה צודק, שחובה עליך, זה שיכול לתת – לממש בלפחות עשירית מהרווחים. מלכתחילה ניתן לך חלק רווח זה בתורת פיקדון, כדי שתעביר אותו לבעליו האמיתיים – הנזקקים השונים.
 
בכוונה יצר הקדוש-ברוך-הוא בעולם מצב של עשירות ועוני, כדי לפתח במין האנושי נכונות לתת ונכונות לקבל. מי שזכה להיות מהצד העשיר של המתרס, צריך להעריך זאת ולעשות את השימוש הנכון – והצודק – ברכושו.
 
המציאות היא, שמי שיותר מאמין באלוקים – לבו ער יותר לצרכי הזולת. על כך יעידו ארגוני החסד הרבים שקיימים במיוחד בקרב ציבור שומרי התורה והמצוות. העובדה שגוברת היום בעולם המודעות לעזרה לזולת, מוכיחה אפוא על התקרבות כלל-עולמית למסר האמונה שטומנת בחובה מצוות הצדקה היהודית – צדקה מלשון צדק ויושר.
 
אמרו חז"ל: "גדולה צדקה – שמקרבת את הגאולה". אין ספק כי התמורה הגלובלית בעניין הצדקה מעידה על קרבתנו לעידן הגאולה, בה ישרור בכל העולם הצדק המוחלט תחת שלטונו של מלך המשיח. יותר מכך: כפי שאומר הרבי מליובאוויטש, זהו תהליך רוחני שמחולל המשיח בעצמו, כדי להכשיר את האנושות אל הגלובליות המושלמת בה נחיה בגאולה השלמה, שתבוא תכף ומיד.

התוכן באדיבות:
'הגאולה מעניין ועכשווי'
© כל הזכויות שמורות