השבוע אנו קוראים בתורה על מעמד
הר-סיני שבו ניתנה לעם-ישראל
התורה. היתה זו התגלות אדירה ובלתי-
נתפסת של הקב"ה לעיני כל העם.
התורה שניתנה לנו במעמד זה עשתה
אותנו לעם ושמרה עלינו במשך יותר
מ3300- שנה. אבל קודם לכן היתה צריכה
לבוא גלות מצרים.
התורה ממשילה את שיעבוד מצרים
ל"כור הברזל". כשם שהברזל הגולמי
אינו ראוי לשימוש ועליו לעבוד תהליך
ארוך של ליבון וזיקוק בכור הלוהט, כך
גם עם-ישראל לא היה יכול לקבל את
התורה לפני שעבר את תהליך הזיקוק
במצרים. דווקא על-ידי השיעבוד והסבל
נעשה העם ראוי לקבל את הטוב העילאי
שזכה לו במעמד הר-סיני.
על-פי עיקרון זה אפשר להבין, שככל
שהסבל גדול יותר וככל שתהליך ה'זיקוק'
ממושך יותר וקשה יותר – כן גדל
ומתעצם הטוב שבא אחר-כך. הסבל
הוא כעין 'נגטיב', שכאשר מגיע שלב
ה'פיתוח' וההפיכה ל'פוזיטיב' מתברר,
שהנקודות השחורות ביותר הן האורות
המאירים והנוצצים ביותר. לא זה המקום
להיכנס להסברים על סיבת הדבר, אבל
כך מתרחשים הדברים.
היה כדאי
כיום, אחרי שאנו יודעים את גדולתה של
התורה, אנו מבינים שכדאי היה לעבור
את שיעבוד מצרים כדי לזכות בתורה.
הלוא בלעדיה היינו כסומים בארובה.
היא זו שהוציאה את העולם כולו
מהאלילות החשוכה וגילתה לאנושות
את האמונה בא-ל אחד. היא זו שעשתה
אותנו לעם-סגולה, כאשר אימפריות
אדירות קרסו ואבדו סו העולם ואילו
עם-ישראל חי וקיים ונצח. היא זו
שמעניקה לנו את האור ואת השמחה
ואת האמת. במבט כזה נראה הסבל
במצרים כמחיר סביר שהיה כדאי לשלם
כדי לקבל את התורה.
אולם מתן-התורה לא היה סוף הדרך.
הוא היה רק הכנה לטוב האמיתי שצופן
לנו ה'. מצפה לנו תקופת הגאולה
השלמה, שבה יתעלו עם-ישראל והעולם
לדרגות נשגבות לאין-שיעור. מוכן ומזומן
לנו טוב כה מופלא, שאין באפשרותנו
לחוש אפילו את קצה-קצהו. כשיבוא
הזמן הזה נודה, שהיה כדאי לעבור את
סבל הגלות כדי לזכות בגאולה.
היום איננו מבינים למה היה עלינו
לסבול במשך כאלפיים שנה. איננו
מסוגלים לראות את התכלית של אין-
ספור הרדיפות וההשמדות שעברו על
עמנו. אבל יבוא יום ונבין שכל זה היה
כדאי. טוב הגאולה יעמיד בצל את סבל
הגלות.
ניסים מבשרים
אנו נבר עומדים בסוף הדרך. אנו
כבר רואים את ראשיתם של הניסים
שמבשרים את בוא הגאולה. דברי
הנבואה "כימי צאתך מארץ מצרים
אראנו נפלאות", מתחילים להתגשם
לנוכח עינינו המשתאות. ההתפתחויות
במפרץ הפרסי תואמות להפליא את
תיאור המדרש על התהליכים שיתרחשו
ב"שנה שמלך המשיח נגלה בו". העלייה
ההמונית מרוסיה משתלבת אף היא
בסימני הגאולה הברורים. הכול מתגשם
בדיוק כפי שחזו לנו חכמינו ז"ל.
בשעות כאלה חשוב ביותר לשמור
על הביטחון בה' ועל האמונה. אולי
לא כל אחד יכול להתעלות ולראות
את האירועים בפרספקטיבה רחבה.
אולי יש נטייה להתרגש יתר על המידה
מהאירועים הקרובים במיוחד אלינו. אבל
צריך לזכור, שאת ההערכה הכללית אי-
אפשר לעשות היום. יבוא יום – והוא
קרוב-קרוב – שנוכל כולנו לראות
ולחוש כי "כל מה שעשיתי, לא עשיתי
אלא בשבילכם… אל תתייראו, הגיע זמן
גאולתכם".
צריך לנקוט באמצעי המגן הדרושים,
צריך לעשות כל מה שאפשר לעשות
בדרך הטבע, אבל צריך לזכור, שזו
"ארץ אשר תמיד עיני ה' אלוקיך בה",
ושהקב"ה מכין אותנו לגאולה השלמה,
בקרוב ממש!
