כיצד אשה יכולה להגשים את עצמה

האשה קיבלה את התפקיד החשוב ביותר - לבנות את הריקמה הפנימית של העם היהודי. היא מעצבת את אופיים וחינוכם של הילדים, היא קובעת את אופיו של הבית, היא יוצרת, למעשה, את מהות החיים עצמם. אין פירוש הדבר שהאשה אינה יכולה לצאת לעבוד, כשם שאין פירוש הדבר שהגבר אינו יכול לסייע בענייני הבית; אדרבא.

כשמישהו החליט שחיל-השריון הוא החיל החשוב ביותר…

בעשרות השנים האחרונות הננו עדים להתתפתחותן של תנועות לשיפור מעמדן של הנשים ולמתן שוויון-זכויות לאשה. תנועות אלה התפתחו בעיקר בחו"ל, שם היתה זו בבחינת תגובת-נגד להפליה שהיתה קיימת ביחס לציבור הנשים. אחרי שתנועות אלה כמעט גוועו בחו"ל, התחילו פתאום לייבא את האווירה הזאת גם אלינו…

לאמיתתם של דברים, ביהדות מעולם לא היתה האשה נחותה, ועל כן אין שום צורך 'לשחרר' אותה ולהעניק לה שוויון-זכויות כלשהו. אדרבה, מבחינות רבות מחשיבה היהדות את האשה הרבה יותר מהגבר!

אחת הסיבות לכך שהתורה פטרה את האשה ממצוות רבות שהגבר חייב בהן, היא משום שהאשה, מעצם טבעה, עדינה ורוחנית יותר ואין היא זקוקה למצוות רבות כמו הגבר על-מנת לשמור על מעמדה הרוחני הגבוה. הגבר, לעומתה, עלול יותר להתפתות ליצריו ולהדרדר ועל כן הוא נזקק להשפעה המרסנת והמעדנת של המצוות.

שיא ההשפלה

אבל הבעייה העיקרית בנושא זה טמונה בהנחות-היסוד הבסיסיות ביותר. מישהו החליט על מודל-התנהגות מסויים שהוא המודל האידיאלי שאליו יש לשאוף, ומאז כל מודל-התנהגות אחר נחשב נחות ופחות חשוב.

הכוונה היא, כמובן, למודל הגברי. מיהו זה שקבע ששיא השלימות זה דוקא לפתח קריירה מחוץ לבית, ולא, למשל, לגדל ולחנך ילדים? האם בגלל שגברים רבים עושים זאת, לכן צריכות גם הנשים לנהוג כך?

אפשר היה באותה מידה – אם אנו עוברים לרגע למערכת אחרת – להחליט, שהתפקיד החשוב ביותר בצבא זה להיות שריונר. אפשר היה לטפח לחיל-השריון הילה חסרת כל פרופורציה, ואז באופן טבעי היו כל החיילות האחרים חשים עצמם נחותים ומופלים לרעה. וזאת בשעה שכל החיילות חשובים ונחוצים לצרכי-הביטחון באותה מידה.

דוברי התנועות 'לשחרור האשה' אינם חשים כלל, כי כאשר הם שואפים להעביר את האשה אל הזירה של הגבר, הם עצמם גורמים לאשה להרגיש עצמה נחותה. וכי מה יכול להיות משפיל יותר ממצב שבו אומרים לאדם לבל יהיה מה שהוא-עצמו, אלא שיחקה מישהו אחר? במקום להעלות ולרומם את תפקידיה של האשה ולשאוף לכך שתגיע למיצוי מירבי של היותה אשה, אומרים לה שעליה להידמות לגבר, לאורחותיו ולמעשיו!

אין שוויון

היהדות סבורה בפירוש, שאין שוויון בין הגבר לאשה. כשם שאין ביניהם שוויון בתכונות הגופניות, כך בנויות נפשותיהם באורח שונה. התכונות של הגבר שונות מתכונותיה של האשה, הואיל וגם התפקידים המוטלים על הגבר שונים מהתפקידים המוטלים על האשה.

האשה קיבלה את התפקיד החשוב ביותר – לבנות את הריקמה הפנימית של העם היהודי. היא מעצבת את אופיים וחינוכם של הילדים, היא קובעת את אופיו של הבית, היא יוצרת, למעשה, את מהות החיים עצמם. האם זהו תפקיד פחות חשוב מלעבוד ולהביא פרנסה?! זהו התפקיד הגדול שהבורא העניק לאשה, ועל כן צייד אותה ברגישויות מיוחדות שאין לגבר, כדי שתוכל למלא את תפקידה זה.

אין פירוש הדבר שהאשה אינה יכולה לצאת לעבוד, כשם שאין פירוש הדבר שהגבר אינו יכול לחנך ילדים. מדובר כאן בשימת הדגש: האשה, גם אם היא עובדת מחוץ לבית, צריכה לדעת, שתפקידה העיקרי הוא לבנות בית יהודי אמיתי; בעוד שתפקידו העיקרי של הגבר הוא בעיקר מחוץ לבית.

נשים רבות גילו את האושר האמיתי רק כשהגיעו אל גישתה המיוחדת של היהדות לנושא. בעוד שבעבר חשו לא אחת רגשות תיסכול וחוסר-סיפוק, הרי כאשר הקימו בית ומשפחה והתמסרו לתפקידן העיקרי, חשו שהן מאושרות וממצות את עצמן, לאין- ערוך מבעבר. הן פשוט הגיעו אל עצמן ואל עצמיותן!

 

 

 

התוכן באדיבות:

צעירי אגודת חב"ד

© כל הזכויות שמורות