היום "כולנו יהודים"; ומחר?

מדינת היהודים אינה יכולה להיות אמריקה, המורכבת מבליל עמים ותרבויות. ההגירה הלא-יהודית מסכנת את עצם קיומה של "מדינת היהודים"

הצהרות-הכוונות של כמה משרי הממשלה החדשה אינן מבשרות טובות למי שיהדותה של המדינה יקרה לליבו. אין מדובר רק בפגיעה במימון הציבורי לענייני דת ותרבות יהודית. הדבר המדאיג מכול הוא המגמה לקעקע את יסודותיה של המדינה היהודית, ובעיקר את היותה בית לעם היהודי. 

בתרבות הישראלית רווח הביטוי – `כולנו יהודים`. לאמור, גם אם יש בינינו דתיים ולא-דתיים, אנשי `ימין` ואנשי `שמאל`, עדות אשכנז ועדות המזרח, ותיקים ועולים, בסופו של דבר יש לכולנו מכנה-משותף עמוק ורחב – היותנו יהודים. זה הדבק שמחבר את כל חלקיו של העם, מרובה השבטים, העדות וההשקפות. 

מאות-אלפי גויים 

ידענו מאז ומעולם שבמדינת ישראל חי גם ציבור לא-יהודי, אבל היה ברור לחלוטין שזה מיעוט (`בני מיעוטים`) שחי במדינה יהודית. כל המערכת התרבותית של המדינה, ובכלל זה סמליה הרשמיים, קשורים בהוויה היהודית. המיעוט הלא-יהודי יודע שבמובן זה אין הוא יכול להרגיש אזרח שווה לחלוטין, מכיוון שזו מדינה יהודית. 

הבעיה החלה להתפתח עם ההגירה ההמונית של לא-יהודים לישראל בעשור האחרון. מאות-אלפי גויים נכנסו לכאן כעובדים זרים, ורבים מהם שואפים להישאר בארץ ואף להביא בעקבותיהם את בני-משפחתם. לצידם היגרו לכאן מאות-אלפי גויים גמורים, שהסתפחו לעלייה היהודית ממדינות חבר-העמים. רק מעטים מהם חושבים על גיור ועל הצטרפות לעם היהודי (ולגביהם השאלה היא אם אמנם כוונתם לגיור אמיתי). רובם המכריע של אותם גויים רוצים להישאר כפי שהם – נוצרים, מוסלמים או סתם גויים. 

חשוב להבהיר שאין לפגוע חלילה בעולים היהודים ממדינות חבר-העמים. אותם יש לקבל בזרועות פתוחות ולעשות הכול כדי לעודד את עלייתם וקליטתם בתוכנו, לצד חיבורם המחודש אל היהדות שנותקו ממנה על-ידי שבעים שנות המשטר הקומוניסטי. אולם עמם הגיעו ומגיעים לארץ גויים ממש, שאין להם שום קשר לעם היהודי. 

הבעיה מחמירה עם חלוף השנים. אם בראשיתו של גל העלייה עמד שיעור הגויים על כעשרה אחוזים מקרב העולים, הרי בשנים האחרונות התהפכה המגמה היפוך גמור, וכיום מדובר על מיעוט של כעשרים-שלושים אחוזים יהודים מול רוב מוחלט של גויים. אנשים אלה, גויים רוסים לכל דבר, מהגרים לארץ, מקבלים סל קליטה נדיב ונעשים חלק מאיתנו – בשעה שאין להם שום קשר לעם היהודי. 

אין זו בעיה של הדתיים והחרדים בלבד, כפי שנוטים לטעון. בדיוק להפך. ילדי הגויים הללו לומדים בבתי-הספר הממלכתיים, ולא בבתי-הספר הדתיים. הם מתרועעים עם בנים ובנות ממשפחות לא-דתיות או מסורתיות. כך אנחנו מביאים את ההתבוללות לתוך בתינו פנימה, בסיוע ממשלתי. 

אחדות כוחות 

במערכת הבחירות האחרונה כבר ראינו את ניצניה של תופעה מסוכנת זו. אחת המפלגות שהתמודדה בבחירות פנתה בדיוק אל הציבור הזה – הגויים הרוסים, וקראה להם ליצור כוח פוליטי שיקדם את שאיפתם לטפח זהות עצמאית ותרבות רוסית במדינת היהודים. הפעם המפלגה הזאת נכשלה, אבל פוטנציאל הסכנה כבר ברור לחלוטין. 

האיום הזה מסוכן, מבחינה מסויימת, מכל האיומים האורבים לפתחנו. יש כאן הרס שיטתי של הרקמה הפנימית שביסוד החברה היהודית. מדינת היהודים אינה יכולה להיות אמריקה, המורכבת מבליל עמים ותרבויות. אם לא תהיה מדינה יהודית – לא תהיה לה זכות קיום. 

לבלימת הסכנה הזאת נדרשת אחדות כוחות של כל מי שמדינת היהודים יקרה לליבו. שלפחות נוכל להתווכח, אבל בסוף לסכם: "כולנו יהודים".

 

התוכן באדיבות: 
צעירי אגודת חב"ד
© כל הזכויות שמורות