ב"ה ראש חודש שבט, תש"ל
ברוקלין, נ.י.
מר…
ברוקלין, נ.י.
שלום וברכה:
הנני לענות על מכתבך בו אתה כותב על כמה ידידים שחושבים שהם לא יכולים לשמור שבת כראוי בגלל שאלת הפרנסה.
כיוון שעל-פי מה שאתה כותב האנשים האלה מאמינים בה' ובתורתו, שכן אחרת הם לא היו זקוקים לשום תירוץ על כך שהם לא שומרים שבת, העמדה שלהם היא מפתיעה ולא הגיונית גם יחד. שכן, אם הם מאמינים שה' ציווה על היהודים לשמור את השבת, בוודאי הם חייבים להכיר בכך שה' גם סיפק את היכולת לבצע את זה. אפילו בן אדם רגיל לא היה נותן למישהו משימה שהוא יודע שהיא לא מעשית ובלתי אפשרית לביצוע, על-אחת-כמה-וכמה כשלמשימה כזאת נלווה עונש. אבל אם בן אדם עשוי לפעמים לעשות טעות ולטעות בהערכת היכולת של אדם אחר, זה לא יכול להיות אמור על הקב"ה, שהוא בורא העולם, והאדם, ויודע שאדם חייב לאכול ולשתות ושתהיה לו פרנסה. הקב"ה בוודאי לא היה מצווה על יהודי לשמור שבת אם לא היתה יכולה להיות לו פרנסה אלא ללא שמירת שבת.
כל אחד יודע כמובן שבמקרים מסוימים שמירת שבת לא מהווה שום בעיה, כמו במקרה של עבודה במקום שסגור בשבת, בעוד שלאחרים יש בעיות. אבל זה רק מוכיח שהקב"ה לוקח בחשבון את היכולות של האדם לעמוד בניסיון.
מהאמור למעלה נובעת נקודה נוספת, והיא שאדם שעומד בניסיון כזה, אבל לא עושה שום מאמץ להתגבר עליו, לא רק שהוא פועל בצורה שסותרת לרצון השם, אלא גם מבזבז כוחות וכוחות-נפש שהקב"ה נתן לו כדי לשמור את התורה והמצוות במידה המלאה ביותר.
אני מקווה שהשורות האמורות תהיינה מספיקות כדי לסייע לאותם אנשים לראות את המצב בפרספקטיבה הנכונה שלו, ושמכאן ולהבא יעשו את המרב שלהם כדי להיות עקביים בביטחונם בה' ובחיים על-פי הרצון של השם בכל דרך, וכך יבטיחו גם שהם ייהנו מברכות השם ומהצלחה.
בברכה,
בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א,
ניסן מינדל, מזכיר
