בעמדנו בפתיחת חודש אדר, ובשנה זו – של שני חדשי אדר, אדר ראשון ושני – ועל פי הידוע שפתיחה של דבר יש בה כוח מיוחד, שפותח את הצינור של שמחה במשך כל הימים של חדשי אדר בשנה זו – צריך לשאוב מיד כוחות מהפתיחה ומהכניסה ("משנכנס אדר") כדי להרבות בכל עניני שמחה…
ויהי רצון שעל ידי ההוספה וריבוי בשמחה – יפרצו כבר כל הגדרים, החל מהגדרים האחרונים שנותרו בגלות, ושיהפכו לטוב ולקדושה, ובעיקר – לפרוץ את הגדרים של הרגע האחרון בגלות, שהוא יעשה כבר הרגע הראשון של הגאולה, שזה בא על ידי מעשינו ועבודתנו בכלל, ובפרט מתוך שמחה.
(שבת פרשת תרומה תשנ"ב, ספר השיחות תשנ"ב כרך ב, עמ' 391)
