הדבר אירע בימי עלי פחה. הוא לא היה שליט אהוד על בני עמו. את שנות שלטונו אפיינה תאוות הממון שלו. לשם כך יצא למסעות ביזה באוכלוסיות שכנות. לשם מילוי תאוותו זאת, הטיל על אזרחיו מיסים שונים ומשונים.
במיוחד הכביד את עולו על היהודים, ונוסף על המיסים הכבדים שהטיל עליהם, היה נוהג לגזור גזירות קשות, כדי לבטלן תמורת כופר הגון.
בעיר טריפולי חי יהודי ירא-שמים, תלמיד-חכם וסוחר מצליח. הוא כיהן כראש הקהילה היהודית, ובתוקף מעמדו ועסקיו נהג לארח בביתו פקידי ממשלה בכירים. האירוח בביתו נעשה שם-דבר בעיר – בזכות אשתו, אסתר.
אסתר זו היתה אשה חכמה ואצילית, שעשתה רושם רב על כל רואיה. היא ידעה להנעים את שהותם של האורחים בביתה, וגם היטיבה לעוץ להם עצות נבונות. שמה התפרסם והלך, עד שהגיע גם לאוזניו של עלי פחה.
הפחה ביקש להכיר את אסתר והזמינה לארמונו. הפגישה הצדיקה את כל ציפיותיו של השליט הישיש. אסתר התגלתה כאשה שבקיאה בהוויות העולם ובדברי-חכמה, והפחה התפעל ממנה מאוד. ביקוריה של אסתר בארמון המלוכה נעשו שכיחים יותר ויותר, והשליט החל להיוועץ בה בענייני
השלטון.
ליהודים היתה זו תקופה טובה. בכל פעם שהפחה ביקש לגמול לאסתר על עצותיה הנבונות, היתה משיבה שאין היא חסרה דבר, וכי הוא יוכל לשמח את לבה אם יקל את העול מעל אחיה היהודים. גם השרים והפקידים הבכירים ראו את השפעתה הרבה של אסתר על הפחה, והחלו לבקש את טובתם של היהודים. הקהילה היהודית בעיר פרחה ושגשגה, והיהודים הרגישו את עצמם בטוחים למדי בזכות 'אסתר המלכה', כפי שכינוה.
אך לא הרבה זמן נהנו היהודים מהשלווה. הפחה הזקין, ובחצר המלכות החלה להתרקם מלחמת הירושה. האיש הבולט בין בניו של הפחה היה עלי-בורגל. הוא ידע למצוא חן בעיני אביו, עד שזה, בהתייעצות עם אסתר, מינה אותו למשנהו וקבע כי הוא יירש את כסאו לאחר מותו.
מינוי זה חולל תסיסה עזה בחצר. אחיו של עלי-בורגל, שהרגישו את עצמם נפגעים, ניסו להתנקש בחייו. ההתנקשות נכשלה, ומלחמת הירושה פרצה במלוא עוזה. בחצר התנהלה מלחמת אחים ממש.
מלחמה זו נמשכה שנים אחדות, והיא נסתיימה בנצחונו של עלי- בורגל. הוא כבש את החצר ודיכא ביד חזקה את אחיו המתמרדים.
עתה לא היה עלי-בורגל מוכן להמתין עוד. הוא תבע מאביו לפנות את כסאו לטובתו ולמנותו פחה תחתיו. עלי הזקן התמלא חימה על חוצפתו של בנו וגירשו מן הארמון.
אולם מוקדי-הכוח כבר היו בידי הבן. עלי-בורגל הרים את נס המרד, ריכז את אנשי הצבא שסרו למרותו וצר בחיל גדול על טריפולי. שנתיים נמשך המצור, עד שבסופו של דבר החליטו זקני-העיר להיכנע ופתחו את השערים לפני המורדים.
ניצחונו של עלי-בורגל היה מושלם. הוא כלא בבית-הסוהר את אביו הזקן. עמו נכלאו גם נאמניו ומקורביו, ובתוכם גם אסתר היהודייה. עלי-בורגל העדיף 'לשכוח', כי אביו מינה אותו בזמנו ליורשו בעצתה של אסתר…
התברר, שבכל הקשור לסחיטת כספים, לא נפל עלי-בורגל מאביו. הוא קבע סכום גדול של כופר לשחרורה של אסתר, ובאותה עת הטיל על הקהילה היהודית מס ענק. כדי להבטיח שישלמו את המס, עצר את ראשי הקהילה.
והעיר טריפולי נבוכה. סכומי המס והכופר היו דמיוניים, והיהודים לא ראו שום דרך להשיגם. חרדה גדולה אפפה את בני הקהילה. הכול התאספו בבתי-הכנסת, התענו והתחננו לקב"ה שיעביר את רוע הגזירה. היה ברור להם, שרק נס יכול להצילם.
ואכן, הנס אירע. שיכור-ניצחון החליט עלי-בורגל להכריז מלחמה על הביי של תוניס השכנה. הוא יצא למלחמה בראש צבא אדיר, כשהוא משאיר את עיר הבירה בידי אחד מנאמניו. אולם כאן נבלם הצעיר השחצן. צבאו נחל מפלה קשה בקרב, והוא עצמו הצליח בקושי רב לנוס מהמערכה.
הידיעה על תוצאות המלחמה הגיעה לטריפולי בכ"ט בטבת. תושבי העיר, שנוכחו כי הצעיר גרוע בהרבה מאביו, החליטו להורידו מגדולתו ולהחזיר את אביו, עלי הזקן.
עלי פחה שיחרר מיד את כל האסירים, וביניהם 'אסתר המלכה'. הוא גם ביטל את המס שהוטל על היהודים והוציא לחופשי את ראשי הקהילה היהודית העצורים.
וליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר.
שוב התאספו יהודי טריפולי בבתי- הכנסת כדי להודות לה' על נס הצלתם מידי הצורר עלי-בורגל.
רבני העדה קבעו את יום כ"ט בטבת כיום משתה ושמחה והלל לה', והפרשה כולה נרשמה במגילה מיוחדת שנקראה "מגילת פורים בורגל".
