אנחנו יורדים במדרגות צרות למעבה האדמה, לתוך מנהרה עתיקה. את החושך מפזרת אלומת אור מפנסו של צבי גולדוויג. "ברוכים הבאים לירושלים של לפני אלפיים שנה", הוא אומר ומוסיף: "אתם עומדים עכשיו להיכנס למקווה הפרטי של רבי ישמעאל כוהן גדול".
אתה ממש מרגיש שחזרת אלפיים שנה לאחור, לירושלים של ימי הבית השני. רק הפנס שגולדוויג אוחז נראה זר בנוף העתיק. במפתח גדול הוא פותח שער שמוביל לעוד מנהרה. הוא נעלם ונבלע בין האבנים העתיקות. אנו מתכופפים וזוחלים בעקבותיו. נכנסים מבעד למשקוף וציר של דלת ישנה, שמובילים לחדר סגור. "זה כאן", הוא אומר.
מבצר ענק
הוא מצביע על קיר ומסביר: "זה קיר שהיה חלק מתעלה שהִטתה את מי השילוח למקום אחר. אם אנחנו פורצים אותו, המים זורמים היישר לכאן. את המקום גילינו בזכותם של הפרופ' רוני רייך מאוניברסיטת חיפה ואלי שוקרון, איש רשות העתיקות, שחפרו במקום לבקשתנו".
המקווה נתגלה באקראי. במקום תוכנן לקום מרכז מבקרים של 'עיר דוד', וקודם שהחלה הבנייה נעשתה בדיקה אם אין במקום עתיקות. מסביר צבי: "בבדיקה גילינו אבנים מסותתות, עתיקות. הוספנו לחפור וגילינו מבצר ענק מימי הבית הראשון. כאן זרמו מקורות המים של ירושלים הקדומה בימי חזקיהו המלך".
גולדוויג על רקע המדרגות המוליכות לברֵכת
"טיהר רבי ישמעאל"
על-פי תיאורי חז"ל ידעו החופרים שבסביבות התעלה הזאת נבנה לרבי ישמעאל כוהן גדול מקווה פרטי. היכן המקווה? זאת לא ידעו, עד שירדו אל מתחת למפלס והגיעו לסף של דלת, שציריה נמצאו מתאימים לימי הבית השני. "תהינו מה עשתה כאן הדלת. היה ברור שזה חדר פרטי של מישהו. ואז חזרנו ונזכרנו בתיאורי חז"ל על המקווה הפרטי שהיה לרבי ישמעאל כוהן גדול. כאן 'טיהר רבי ישמעאל עצמו'. הצירים היו מקובעים אל האבן בדיוק כפי שהדברים מתוארים בגמרא, וכך ידענו שאנו נמצאים במקווה של רבי ישמעאל", מסיים צבי.
זו למעשה עיר דוד. בתוך שישים דונמים כלואים אירועים רבים של התנ"ך. כאן התרחשו האירועים המרוממים והמקודשים בחיי עם-ישראל, וכאן גם התרחשו הדרמות הגדולות בחיי העם היהודי.
חשיפה בעקבות התמוטטות
המקווה הזה הוא גולת הכותרת בשורת גילויים חדשה שנחשפו בחפירות עיר דוד. אנו יוצאים החוצה, עוברים בין כתלים מכמה וכמה תקופות, ומוצאים את עצמנו ברחבה ובה גרם מדרגות ענק. גם המקום הזה נתגלה באקראי. בתחילה עבר שם כביש. חורף גשום אחד התמוטט הכביש. "התחלנו לפנות אותו ולפתע גילינו את גרם המדרגות הרחב הזה, ולידו שוקת ופתח של ברֵכה", הוא מספר. "זו הייתה הברֵכה שבנה חזקיהו המלך, כדי לאגור בה את מי הגיחון, כחלק מהיערכות להגנת ירושלים מפני המצור".
אי-אפשר לתאר את התחושה כאשר אתה רואה מול עיניך אלפי שנות היסטוריה יהודית. "גילינו כאן שרידים לעצים משבעת המינים. כאן היה ארמונו של דוד המלך, כאן ישבו נביאים ומלכים, ופתאום הכול קם לתחייה מול עיניך", אומר צבי בהתרגשות.
התוכן באדיבות:
צעירי אגודת חב"ד
© כל הזכויות שמורות
