סוד הכד הקטן

נקודה זכה בתוכך - שממנה אפשר להאיר ולצמוח מחדש. אפילו אם היא קטנה - השפעתה יכולה להיות גדולה. נקודה טהורה, יפה, זכה ומושלמת- שיש בכוחה להאיר ולרפא..

הרבה סמלים קשורים לחג החנוכה. הסביבון, הסופגניה, דמי החנוכה, הלביבות של חנה זלדה ור' קלמן, אך בעיני אין כמו- הכד הקטן. הכד הקטן הנו אחד מהסמלים שבאופן אישי נותנים לי כוח גדול (ולא רק בחנוכה…).  הכד היה אמנם קטן, אך המשמעות והתקווה היוצאת מתוכו הם גדולות ורחבות.
 
עם ישראל בתקופת החשמונאים היה במצב ירוד ביותר. אסרו עליהם לקיים מצוות, טימאו את השמנים במקדש, יהודים רבים התייוונו, והיה הסתר פנים גדול. אנשים רבים עזבו את אמונתם באלוקים, והלכו אחר היוונים. המצב היה קשה ונדמה כי עם ישראל הולך לאבדון. לא נשאר (כמעט) שום דבר טהור ונקי. הכל נטמא. נהרס. הייאוש נהייה גדול. שום תקווה לא נראתה באופק.
 
ואז… באופן מפתיע ומרגש, מתוך ההסתר, הכאב והחושך- קרה דבר מופלא. נמצא כד קטן. פצפון. 
כד שמן שמספיק ליום אחד בלבד! בתוך כל "הבלאגן" המלחמה וההרס- נמצא כד שמן אחד טהור. 
 "ומנותר קנקנים- נעשה נס לשושנים". מהמעט אור שנותר. מהכד קטנטן. נעשה נס גדול וישועה לעם ישראל.
 
אך יש כאן משמעות רחבה הרבה יותר. הכד כידוע אמור היה להספיק ליום אחד בלבד. לכאורה, מה זה יעזוזר בכלל? הרי אין עוד שמן להדלקת המנורה, ובכדי להפיק שמן טהור חדש, נדרשים שמונה ימי עבודה! אז למה בכלל להדליק? מה שווה פך אחד קטן שלא יספיק כמעט? אולי עדיף בכלל לחכות עד שיגיע השמן החדש, ואז נדליק את השמן ברצף?
 
אלא שזה מסר גדול ומיוחד שמלמדים אותנו המכבים.
קצת- זה גם טוב.
 
גם אם אי אפשר שהמנורה תדלק באופן קבוע- יום אחד זה כבר טוב ויקר! יתרה מכך, מתוך כך שאנו יודעים ליהנות גם מהקצת טוב, גם מהקצת אור, אנו זוכים ומקבלים כוח להמשיך ולבעור, להאיר ולהשפיע גם הרבה מעבר למה שחשבנו.
 
בכל אדם מונח כד קטן שלעולם לא יוכלו לטמא או להרוס. כד טהור וזך. כד שיש ביכולתו- להאיר את הכל. אפילו מתוך מצב שבו "היוונים" נקבצים עלינו מכל הצדדים- מחשבות שליליות, ייאוש, עצב, בדידות או בלבול ממלאים את הכל, מטמאים את השמנים הטובים שבנפשנו, פורצים את כל ההגנות, את החומות הטובות ששומרות עלינו ורק מנסים לקלקל… לעולם ישנו- כד קטן, שאף אחד לא יצליח לטמא או לשבור.
 
נקודה זכה בתוכך – שממנה אפשר להאיר ולצמוח מחדש. אפילו אם היא קטנה- השפעתה יכולה להיות גדולה. נקודה טהורה, יפה, זכה ומושלמת- שיש בכוחה להאיר ולרפא.

 

זה יכול להיות בחיים האישיים, בחיים הזוגיים, בחינוך הילדים, בקשרים חברתיים או בכל התמודדות שהיא- כאשר נדמה כי כבר לא נשאר ממני שום דבר טוב- מוכרח להיות כד קטן!
 
ואם רק נסכים לשמוח גם בקצת הזה, נוכל לראות בעז"ה כי מכוח הקצת צומח עבורנו הרבה. לעיתים דווקא מתוך הקטן צומח כוח גדול. כוח להאיר הרבה מעבר למה שנדמה. כוח לדלוק עד אשר יחזרו כל השמנים הטהורים, והמנורה שתוכי תמשיך לבעור ולהאיר בכל יום.
 
רק צריך להאמין בו. להאמין בעצמך. להאמין בטהר וביופי שבי.
 
רק צריך להסכים גם לקצת. גם כשנדמה שזה לא יעזור, וכבר הכל אבוד, וכבר ניסינו וכבר ראינו, ושום דבר לא באמת משתנה…
 
הקצת הקטן הזה- יכול להעיף אותך למעלה. לתת לך כוחות גדולים לפרוח, לשמוח. לא משנה מה אמרו לך, מה עשו, מה איחלו, או מה לחשו… הכד הקטן נמצא אצלך. ומתוכו יכול הכל להתהפך לטובה ולישועה גדולה. לא משנה מה עבר עליך, מה עשית, וכמה נפלת- בתוכך ישנו פך טהור, נקי ויפה- שמחכה להאיר ולפרוץ.
 
וזהו סוד עיקרי במלחמה שלנו נגד ייאוש החיים. אף פעם לא לשכוח את פך השמן הטהור שמחכה לנו. אור נקי שחפץ כי נמצא אותו, נדליק אותו- ודרכו נאיר את הנפש והנשמה אל השמחה, הברכה והטוב הגדול שמגיע לך.
 
הכד הקטן של חנוכה הוא הכד הגדול ביותר של התקווה!

אודליה מימון (MA) מטפלת זוגית ואישית, מרצה ומנחת קבוצות. מנהלת מרכז  "אוצרות פנימיים" . לתגובות: otsarpnimi@gmail.com