בכל ספינת תענוגות, "קרוז", יש אטרקציות כדי לבדר את הנוסעים.
על האוניה שלנו עולה קוסם. הרי בכל נסיעה מתחלפים הנוסעים, לכן למה לעבוד קשה ולחפש קסמים חדשים, חושב לעצמו הקוסם. ואכן הוא הרשה לעצמו לחזור על אותם קסמים….
מה שהוא לא לקח בחשבון זה שהתוכי של הקפטן צופה בו גם הוא שוב ושוב…
התוכי הבין מהר מאוד איך הקסמים עובדים. כל פעם שהוא עלה על טריק, הוא צרח אותו בקולי קולות: "הוא מחביא את הפרחים מאחורי הגב", "זה לא אותו כובע", הוא הכניס את המטבע לכיס וכו’.
הקוסם רוצה לתפוס את התוכי ו… אבל לא יכול היה לעשות כלום, התוכי של הקפטן, והוא הרי יודע איך הקפטן יגיב אם הוא יפגע בתוכי האהוב שלו…
לפתע סערה אדירה פורצת והאוניה טובעת בים. רק הקוסם ניצל בנס, מחזיק בקורת עץ שניתקה מהאוניה מתנדנד על הגלים. לצידו הוא מגלה את התוכי שניצל גם הוא בזכות הכנפיים שלו…
וכך יומיים שלמים שניהם על הקרש מחליפים ביניהם מבטי משטמה ולא מחליפים מילה אחד עם השני.
אחרי יומיים התוכי נשבר:
"או קיי, אני נכנע! אתה חייב לגלות לי לאיפה העלמת את הספינה"…
– – – –
פרשת השבוע- פרשת דברים, פותחת בדברי תוכחה שמשה רבינו נותן לבני ישראל.
כך גם בפסוק הראשון: "אלה הדברים אשר דיבר משה"… "במדבר, בערבה, מול סוף, בין פארן ובין תופל, ולבן וחצרות ודי זהב". אם תשימו לב במסעות בפרשה הקודמת אין את חלק מהמקומות הללו. כמו די זהב למשל.
מסבירים המפרשים שכאן משה התכוון לרמוז לחטא העגל שנעשה מזהב. וכך בשאר המקומות.
אומר הרבי, בכל מקום שכזה כשמשה רבינו נוזף בבני ישראל ברמז הוא גם נותן לימוד זכות על בני ישראל:
"במדבר"- הכוונה לכך שבני ישראל הכעיסו את ה’ במדבר. מה זה מדבר? ה"מדבר הגדול והנורא, נחש שרף ועקרב וצימאון אשר אין מים". בני ישראל במקום כל כך נורא, קשה להם! כשקשה לעיתים כושלים.
"מול סוף"- דמיינו את בני ישראל עומדים מול ים סוף. אין להם לאיפה להתקדם, תקועים בסוף הדרך… ולכן מרוב לחץ הם כשלו.
"די זהב"- הקב"ה נתן להם כל כך הרבה זהב. דמיינו לוקחים ילד שמים אותו עם כסף ביד בכניסה לחנות ממתקים לא בריאים… מה יעשה הבן ולא יחטא?
– – – –
המסר כאן הוא אדיר. כל פעם, כשאתה רואה מישהו שהוא לא בסדר, אתה חייב ללמד עליו זכות! הנה – כמו התוכי שלימד זכות על הקוסם…
מלימוד זכות לא רק הזולת מרוויח, גם אני – המלמד זכות – מרוויח מכך, לא פחות!
לדוגמא: במהלך קניות במכולת, אני עובר על הרשימה שאשתי הכינה, והנה אני נתקל בעב"ם – "קינואה". מה זה "קינואה"? רבש"ע! אני מתקשר לאשתי והיא לא עונה. אני יכול להגיב ב 2 דרכים.
1) הנה היא עוד פעם מפטפטת עם החברות ולא שומעת את הצלצול, ולכעוס עליה.
2) ללמד עליה זכות; היא עסוקה (בבישול ארוחת ערב), ולכן היא לא שמעה את הצלצול.
מי הרוויח מהלימוד זכות?
רק אשתי?
ממש לא!
אם אני לא לימדתי זכות: כעסתי על אשתי ויצאתי עם הרגשה לא טובה, ועצבים. אבל כשלימדתי עליה זכות, זה עצמו גורם לכך שאקבל את זה בהבנה ובקלות, וכתוצאה מזה לי עצמי יהיה הרבה יותר טוב בלב.
במילים אחרות – שווה ללמד זכות!
נמצאים אנו בימי בין המצרים ומתקרבים לצום ט' באב,. אם אנחנו נתרגל תמיד ללמד זכות על יהודי שני, נוסיף על ידי זה ב"אהבת ישראל", ו"באהבת ישראל נביא את הגואל"! בזה נגרום לכך שהגאולה תבוא עוד היום, ובמקום לצום, תשעה באב יהפוך ליום חג ושמחה!
שבת שלום ומבורך!
הרב נח סוליש
