ה' 'ווייז' לעמו יתן..
בפרשתנו מסופר שאחי יוסף פוחדים שלאחר מיתת יעקב אביהם, יוסף ישמור להם טינה על מכירתו וינקום בהם.
יוסף מרגיע אותם ואומר: 'אתם חשבתם עלי רעה – אלוקים חשבה לטובה'.
יוסף מבהיר להם שהמבט המפוכח שלו על החיים, הוא ברובד הפנימי והאלוקי. אמנם להם היו כוונות לא סימפטיות בעניין המכירה , אך במבחינה אובייקטיבית זה לא רלוונטי. כי מי שמנהל את העולם זה ה', ולו היו את כוונותיו שלו, הטובות כמובן, בעניין זה.
המסר לכך בזוגיות:
לכל אחד מבני הזוג נדמה שהוא בחר את הפרטנר מתוך בחירת ליבו והחלטתו החופשית הבלעדית – דברים מסוימים בהופעתו או אישיותו של הצד השני מצא חן בעיננו וקנה את ליבנו.
הבעיה בתפיסת עולם כזו היא, שעם הזמן אנו מכירים צדדים נוספים באישיותו של בן/בת הזוג, ואז הגורמים החדשים שנכנסו למשוואה יכולים לגרום למבט קצת שונה, להרהורים ולחשיבה מחדש על נכונות הבחירה שלנו, וממילא ליחס שמוקרן מאתנו לצד השני..
כאן מגיע סיפור יוסף ומלמדנו, שהבחירה שלנו בבן/בת זוגנו לא הייתה בבחירתנו הבלעדית, יש כאן במקביל סיפור של התערבות השגחה עליונה, שלה יש תכניות ואסטרטגיה אלוקית משלה.
לעיתים נראה את המכוון בה, כמו אצל יוסף שעלייתו המטאורית לא הייתה מתרחשת ללא המכירה והדרך הפתלתלה שנגרמה בעקבותיה, אך לעיתים לא נרד לחקרה.
כשאדם מבין שה' מכוון את העולם והכל בהשגחה פרטית, הוא יודע שאין כאן 'תאונות עבודה' ומקרים אקראיים. יש כאן 'ווייז' אלוקי.. יש לו כאן שליחות אלוקית בבניית הבית, ודווקא עם מי שההשגחה העליונה הועידה לו. זה תיקונו ושורש נשמתו וכאן המפתח להצלחתו העתידית.
כשהאדם יפנים זאת, שכל מה שנדמה לנו שהקשר נוצר בגלל סיטואציה כזו או אחרת אינה אלא פרי הדמיון ו'סיפור כיסוי קש' לרצון והכוונה האלוקית, שנהיה ונתפקד יחד כזוג מוצלח – הוא ימשיך, ישקיע וישמח בקשר עם הבן/בת זוג , מתוך אמונה ובטחון מוחלט בה' , שהוא המזווג זיווגים האמתי!
