נשיא התנועה הרפורמית בארה"ב אמר לא מזמן "עלינו ללמוד משליחי חב"ד איך לעבוד נכון". גם בכנס ההסתדרות הציונית לאחרונה סיפר השר נפתלי בנט, איך משפחתו התחזקה באידשקייט בזכות שליחי חב"ד וסיכם "תלמדו את השיטה של חב"ד, היא עובדת". שניהם, כמו גם מנהיגים אחרים, הצביעו על האהבה והחום עמה באים השלוחים לעבודתם, אחרים ציינו את המסירות המיוחדת של החבדניקים. אבל יש משהו נוסף מיוחד, בריח תיכון בעבודת השלוחים אותו הם לא הזכירו.
ובכן, לכבוד כנס השלוחים העולמי שמתקיים בימים אלו, אני מתכוון לחשוף כאן את הסוד המקצועי שלנו.
התורה בפרשת השבוע מתארת קשר מיוחד שיש בין יצחק לבנו עשיו, החל מאהבתו את עשיו בזמן שרבקה אוהבת רק את יעקב ועד השיא של הנכונות לתת לו את הברכות הגורליות, אלו שיגדירו מי יעלה על מי. למרות שהם אב ובנו, הקשר הזה מפתיע. יצחק בעצם הולדתו והווייתו מגלם את החלום וההבטחה על המשכיות הקיום של עם ישראל. ובין עשיו ויעקב, דבר ברור הוא שהמשך ההבטחה תבוא עלי ידי יעקב, הוא זה שמיועד להקים את שנים עשר השבטים ומהם את העם כולו. אז עם העובדה שיצחק אוהב את עשיו עוד נסתדר, אבל איך הוא חשב לתת את הברכות הגורליות כל כך לעשיו ולא ליעקב? רבקה, אמו של עשיו הבינה מיד שעליה לעשות הכל כדי שהברכות יגיעו ליעקב ובכל מחיר, אבל יצחק, מה הוא חשב?
סודו של יצחק כפי שהרבי מסבירו, הוא גם סודם של שלוחי חב"ד בעולם כולו:
אם נקרא את סיפורו של יצחק נראה שהוא עסק כמה פעמים בכריית בארות מים. הכורה באר מים, איננו רק איש של חזון, ולא רק אדם מסור וחדור מטרה עד שרואה את המים זורמים. כורה מים הוא בראש ובראשונה אדם מאמין עם עוצמה פנימית, שיודע להביט על עפר ואבנים ולומר יש כאן מים! העפר ואבנים רק מכסים על המים החיים, אם נחפור מספיק עמוק, נגיע אל המים.
כורה בארות זה אדם שרואה את עשיו ואומר לעצמו: יש כאן מים! אם אחפור מספיק עמוק, אמצא את הטוב הפנימי והוא יפרוץ החוצה.
אני מכיר הרבה מאוד מחבריי השלוחים באופן אישי ועוד רבים אחרים באופן עקיף, ואת הסוד הזה אני יודע בבירור: הם כולם כורי בארות. הם יודעים לראות עפר ואבנים ולומר 'יש כאן מים'! לכולם יש סיפור כזה: כולם אמרו לי ״עם האדם הזה לא תצליח״ או ״בעיר הזאת אין סיכוי״ או ״תחום פעילות מסויים לא יעבוד פה״. והשליח, הוא תמיד ידע להביט קדימה ולומר: יש כאן מים!
שבת שלום,
הרב זלמן וישצקי
