כמה וכמה חלומות מופיעים בתורה. חלומותיו של יוסף על השמש, הירח ואחד עשר הכוכבים, כמו גם על האלומות שמשתחווים לו. יש את חלומותיו של פרעה על שבע הפרות והשיבולים הרזות שבולעות את מקביליהן השמנות ועוד.
השבוע, בתחילת הפרשה, מופיע החלום הראשון בתורה, חלומו של יעקב – והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, והנה מלאכי אלוקים עולים ויורדים בו.
בעוד תפקידם של חלומות יוסף ופרעה היה לנבא את העתיד – יוסף יהיה מלך, רעב יבוא על מצרים, הרי שחלק הסולם בחלומו של יעקב לא הביא עמו נבואה, אלא עידוד ותמיכה.
יעקב יצא לבדו לארץ זרה – חרן, השאיר אבא ואמא וברח מאימת אח שרצה להרוג אותו. בחרן חיכה לו דוד, שאפילו מכונית משומשת לא הייתי קונה ממנו…, את הכסף שהיה לו הוא השאיר בדרך אצל בן אחיו. וכך, לגמרי לבד בעולם הולך הוא לדרכו.
אני לא יודע מה עבר לו בראש, כשהוא צעד לו כך בודד בעולם, אבל אני בטוח, שכשנרדם על האבן וחלם על סולם שמגיע מהארץ לשמים ועליו מלאכים עולים ויורדים, מלאכים שבאו לשמור ולהגן עליו בדרכו הארוכה, הלא נודעת, היה זה עבורו רגע מכונן ומשמעותי.
החלום, בעצם, אמר לו: 'יענקלה, אתה לא באמת לבד! מלאכים שומרים עליך! לא רק מלאכים, גם הקב"ה בכבודו ובעצמו אמר לו אז 'והנה אנוכי עמך, ושמרתיך בכל אשר תלך'.
עם הכוח של החלום הזה, הצליח יעקב לא רק לשרוד, אלא אף להבנות ולהקים משפחה ברוכת ילדים לתפארת. המשפחה שהקימה את העם הזה.
כי ככה זה, כשאתה הולך בדרך הנכונה, יהיו איתך מלאכים שישמרו עליך. הדרך אולי לא תהיה קלה, אבל את המטרה ניתן יהיה להשיג, ובגדול.
חז"ל אמרו 'מעשה אבות סימן לבנים'. כלומר, מה שקרה עם האבות, ובמקרה הזה עם יעקב, זה אות וסימן למה שיקרה לבניו ובני בניו, בני ישראל.
סיפורו של יעקב חזר על עצמו פעם אחר פעם במשך הדורות. כי למי מאתנו אין איזה סבא או סבתא, שהיו פעם לבד בעולם, נאלצו להיקרע מהוריהם ומשפחתם ולבנות הכל מחדש בארץ זרה ולבד, ממש לבד. ולא, לא כולם חלמו על סולם ומלאכים, אבל הם תמיד ידעו שיש מלאכים שמלווים אותם. כי האמא שנפרדה מהם, היידישע מאמע הייתה בוכה בהדלקת נרות שבת ומתפללת חרישית לבורא העולם: טאטע, שלח מלאכיך והגן על ילדי.
אז אם אתם מרגישים לפעמים קצת לבד, אם הקשיים מכבידים, וגם אם מולכם עומד מי שמנסה לתקוע לכם מקל בגלגלים, זכרו שיש סולם עם מלאכים שמגן עליכם!
