בלוגים

סליחות' – מה תבקש?

או אז, ברגעים הקריטיים האלו, מתברר יתרונו הגדול של האסטרטג המנוסה שהשקיע בשינון המילה 'אימא' לשעון המעורר הקטן…. "אשתי היקרה", אני מלמל מתוך שינה והתהפכות לצד שני "קומי, הילד קורא לך"….

סיר חם של חמין..

החיים מזמנים לחצים של גידול ילדים, ניהול משפחה ודאגה לפרנסה. אבל נזכור תמיד: העיסוקים החומריים הם רק תפוחי האדמה והשעועית.. הרוחניות היא החום..

הדרך שאינה נגמרת

"אני בדרך" שתי מילים שאני מסמס, כמה פעמים ביום. איזו משמעות יש לדרך? האם היא רק אמצעי להגיע מנקודה לנקודה או שיש לדרך משמעות ותכלית?

מעתה ועד עולם

"השירה שפרצה מהלב של כולם היתה פשוט מדהימה הסתכלתי סביבי וכל כך התרגשתי לראות את התפילה האמיתית הזו של כולנו, את הנקודה היהודית הזו שכל כך מאחדת אותנו ומגלה לנו כמה עם ישראל חי ואף אחד לא יוכל לנצחנו בעז"ה." • שליח חב"ד בבנקוק בבלוג יחודי מימי המלחמה

מזומן או אשראי?…

מסתבר שיש משהו בעצם המושג אשראי שקוסם לנו, וזו העובדה שהוא כמעט היחיד (חוץ מאשר אנו עצמנו) שלא מעריך אותנו לפי שוויינו הנוכחי, לפי מה שיש לנו כעת, כאן ועכשיו. האשראי הוא היחידי שמעריך אותנו לפי הפוטנציאל שיש בנו, לפי מה שאנחנו מסוגלים להשיג… וזה, זה מחמיא לנו מאוד

רגע מרגש של שליח

הרגע הזה יקרה ביום ראשון הקרוב, בעיצומו של הבנקט היוקרתי, שיחתום את כינוס השלוחים העולמי של שלוחי חב"ד על פני הגלובוס.

מה יש בשופר הזה?

מה באמת יש בשופר הזה שכל כך מרגש? אחרי הכל, השופר אינו אלא קרן של איל וגם הקולות המופקים מן השופר הם פשוטים למדי ואין בהם שום ייחוד "מוזיקלי"… בכל זאת יש בשופר שאין בשום "כלי נגינה" אחר?!

בשמים היו נחושים..

התנועה הקטנה הייתה שבורה ורצוצה, אבל לרגע לא נעצרה. הם ידעו שלרבי יש חתן מתאים. הם גם ידעו שהוא מסרב בכל תוקף לקבל על עצמו את נשיאות התנועה, אבל הם היו נחושים ● גם בשמים היו נחושים. זה לקח בדיוק שנה, וביום יו"ד לחודש שבט ה'תשי"א 1951, חתן הרבי הקודם הסכים ונעשה הרבי מליובאוויטש השביעי

"על מנת"

כשנשב על הארץ בט' באב, כמובן רק במקרה שחס ושלום משיח עוד לא יופיע, ונבכה את החורבן, אל נא נשכח שהחורבן הכואב הוא בעצם תחילת הבניה

היום הכי מאושר

"…למחרת חזרה חנה מהגן בשמחה ואמרה: "היום הוא היום הכי מאושר שלי. אמא של אלכסנדר קנתה עוגה כשרה, והייתי יכולה לאכול כמו כולם" היו לנו דמעות בעיניים. איזו גיבורה חנה שלנו, בכל פעם שיש איזו מסיבה, היא נאלצת להיות שונה מהשאר, ובכל זאת היא מקבלת את זה בכזו בגרות והבנה ואף פעם לא מתלוננת" • הרב מנדל הנדל על אתגרי ילדיו בשליחות