בלוגים

להיות מוכנים זה טוב. אבל, האם אנחנו מוכנים גם לטוב כפי שאנו מנסים להיות מוכנים לרע?

טוב.. אמנם שבועות כבר עבר, אבל על בלוג "חלבי" שכזה לא נוותר • "בשנה הראשונה לשליחותנו לסין רצינו לערוך לילדי הקהילה … "פסטיבל גלידה", רק שבשל המחסור בחלב .. במקום חלב איכותי וטעים השגנו כמות מצומצמת של חלב סויה .." • בלוג שליחות "כמעט חלבי" מסין הרחוקה

יום הולדת? = בלונים, ליצן, שקיות ממתקים ו…ילדים. עבורנו המבוגרים המשפט "עוד שנה ועוד שנה" קצת משבית את השמחה – אז מה יש לחגוג?

ריבונו של עולם, הבט משמים וראה עמך בית ישראל! ראה מה זה אמא יהודיה, ורחמיה על בנה מחמדה!…

אדם עלול לתפוס את עצמו בגיל פנסיה ולשאול את עצמו: מה עשיתי כאן ב60 השנים האחרונות?.. מה עם הנשמהל'ה שלי, אותה בכלל זנחתי…

הירארכיית התפקידים המזומנים לנו אינם רק "פרי הצלחותינו", כישורינו וקשרינו האישיים. עפ"י התורה, הבורא בעצמו מייעד לכל אחד את תפקידו. על האדם מצידו קיימת החובה לצקת במשימה קדושה זו, כל אחד בתחומו, את המירב ואת המיטב הטמון בפוטנציאל שניתן לו.

"חנה היא בתנו הבכורה והשבוע חגגנו לה שישה אביבים. כשרק הגענו לשליחות ביוון היא הייתה תינוקת בת מספר חודשים בלבד, ולמעשה גדלה לתוך המציאות המורכבת של השליחות " • הרב הנדל, שליח ביוון מספר על גידול ילדים בעולם השליחות

במצב הנוכחי של מחירי הדלק לא ירחק היום בו נתקל במודעות למכירת רכב, המציעות "רכב יד שנייה במצב מצוין + טסט לשנה + מיכל דלק מלא"…

היה לו "מבול" של דברים לעשות… למדוד, להקציע, לדפוק מסמרים, לזפת, להכניס בעלי-חיים לתיבה לדאוג להאכילם… אז מה לו להתערב בחיי-הזולת? הוא טיפוס ש"ממלא ת'פקודה כשורה". אחריו – המבול!!

או אז, ברגעים הקריטיים האלו, מתברר יתרונו הגדול של האסטרטג המנוסה שהשקיע בשינון המילה 'אימא' לשעון המעורר הקטן…. "אשתי היקרה", אני מלמל מתוך שינה והתהפכות לצד שני "קומי, הילד קורא לך"….