בלוגים

החיים מזמנים לחצים של גידול ילדים, ניהול משפחה ודאגה לפרנסה. אבל נזכור תמיד: העיסוקים החומריים הם רק תפוחי האדמה והשעועית.. הרוחניות היא החום..

"אני בדרך" שתי מילים שאני מסמס, כמה פעמים ביום. איזו משמעות יש לדרך? האם היא רק אמצעי להגיע מנקודה לנקודה או שיש לדרך משמעות ותכלית?

השבוע מציינים שנה לסיום מלחמת לבנון השניה • הרב מוני אנדר הצטרף אז ל"חוליית חסידים" שיצאו לעודד את חיילי צה"ל הגיבורים • "לא ייאמן איך אתם מצליחים למצוא אותנו בכל מקום. המזל שלנו הוא שהחיזבאללה לא עובד כמוכם…" סח לנו סרן צעיר מהשריון בחיוך …

הרגע הזה יקרה ביום ראשון הקרוב, בעיצומו של הבנקט היוקרתי, שיחתום את כינוס השלוחים העולמי של שלוחי חב"ד על פני הגלובוס.

מה באמת יש בשופר הזה שכל כך מרגש? אחרי הכל, השופר אינו אלא קרן של איל וגם הקולות המופקים מן השופר הם פשוטים למדי ואין בהם שום ייחוד "מוזיקלי"… בכל זאת יש בשופר שאין בשום "כלי נגינה" אחר?!

התנועה הקטנה הייתה שבורה ורצוצה, אבל לרגע לא נעצרה. הם ידעו שלרבי יש חתן מתאים. הם גם ידעו שהוא מסרב בכל תוקף לקבל על עצמו את נשיאות התנועה, אבל הם היו נחושים ● גם בשמים היו נחושים. זה לקח בדיוק שנה, וביום יו"ד לחודש שבט ה'תשי"א 1951, חתן הרבי הקודם הסכים ונעשה הרבי מליובאוויטש השביעי

כשנשב על הארץ בט' באב, כמובן רק במקרה שחס ושלום משיח עוד לא יופיע, ונבכה את החורבן, אל נא נשכח שהחורבן הכואב הוא בעצם תחילת הבניה

"השירה שפרצה מהלב של כולם היתה פשוט מדהימה הסתכלתי סביבי וכל כך התרגשתי לראות את התפילה האמיתית הזו של כולנו, את הנקודה היהודית הזו שכל כך מאחדת אותנו ומגלה לנו כמה עם ישראל חי ואף אחד לא יוכל לנצחנו בעז"ה." • שליח חב"ד בבנקוק בבלוג יחודי מימי המלחמה

אבל מה לעשות, אנחנו בני אדם קטנים וקצרי רואי, וככאלו אנו מסרבים להכיר אפילו בסיכון החמור ביותר אם לא ניתן לראות את השפעתו המיידית