זוגיות ומשפחה

לא היה חייל שהבין. זה רק הגביר את חרונו של מפקדם וזעקת "אַפְּזוּזָה" אימתנית נשמעה שוב ברחבת המסדרים…

לסלוח לזולת זו מידה טובה המצביעה על טוב לב, כל הקושי מתחיל בגיל הבגרות, גיל בו ה'אני העצמי' מקבל מימד של עצמאות, דבר המוביל את האדם אלי מחוזות הפוכים.

יש בני אדם שאינם בנויים לעבוד מול זרקורי הסביבה, טוב להם עם אלמוניותם. הם יעדיפו את העשייה בצל והליכה בדרכים צדדיות. כל עוד אין להם צורך בכך, הם לא יגיחו אל אורו של עולם ויחיו את חייהם בצנעה.

כשאנו באים לסייע לזולת, חשובה ביותר הדרך בה אנו בוחרים לעשות זאת. עוד טרם לעשייה, אנו חייבים להאזין לרחשי לבו

כשמזהים תהליך עשייה הנראה ככפייתי המונע ממניעים עלומים שווה לבדוק את תנאי השטח

בכל מקרה בו ישנו רצון של בני הזוג להתקדם, קיים סיכוי לשדרג מצב ולקדם מהלכים ♦ הדרך הזוגית אל האור

כשמשדרים אמת לכל אורך הדרך, מקבלים אותה בעוצמה גוברת והולכת ועל אחת כמה וכמה כשמנחילים לבני הדור הבא את הצורך לעשות הכול מעומק הטוב גם ברבדים הנסתרים ביותר

הילד תמיד לוקח כספים מאחרים ותמיד ששואלים אותו, תמיד התשובה שלו, מצאתי או לקחתי מסבתא או דודה נתנה לי…

כולנו זקוקים לתחושה שמאמינים בנו, שרואים את הטוב שבנו, מעבר לכל נפילה או משבר. אך נדמה כי אלו הזקוקים יותר מכל לתחושת האמון שלנו כלפיהם – ילדנו.

אין בני זוג שלא רבים לעיתים. השאלה היא איך (וכמה..) אנחנו רבים. כיצד נראית המריבה, ואיך היא מסתיימת. ובכל זאת, דווקא מכיוון שמריבות הן דבר נפוץ כל כך, הנה כמה עקרונות ומחשבות על מריבות, תקשורת, ושינוי.