העם שזוכר 2000 שנה!
"עם המסוגל לשמור על חוויות חורבנו של מרכזו הרוחני – בית המקדש – אלפיים שנה, ולכאוב אותו כאילו לו עצמו אירע הדבר – עם זה הוא עם נצחי וכל העולם כולו לא יוכל לו" • הרהורי תשעה באב
"עם המסוגל לשמור על חוויות חורבנו של מרכזו הרוחני – בית המקדש – אלפיים שנה, ולכאוב אותו כאילו לו עצמו אירע הדבר – עם זה הוא עם נצחי וכל העולם כולו לא יוכל לו" • הרהורי תשעה באב
אם היום באים אלינו יהודים מרוסיה, יהודים שבמשך שמונים שנה נותקו מכל עניין יהודי, הרי זה המשך ישיר לשחרורו של הרבי. זו גבורת-הרוח היהודית, ששום שלטון אינו יכול לה.. גם אם תדכא אותו שלושה דורות – יקום ויתנשא..
גם כשיש קשיים אמיתיים ואתגרים ממשיים השאלה היא כמה אמונה יש לך כדי לעמוד מולם. עלינו ללכת בדרכם של יהושע וכלב
ואהבת לרעך כמוך – "זה כלל גדול בתורה". האם באמת ניתן לאהוב את הזולת ממש כמוך? אז האמת, כן! קשה, אבל אפשרי. בואו ונראה …
הימים האלה, ימי ספירת העומר, הם ימי חשבון-נפש בכל הקשור לאהבת-ישראל ולמניעת פירוד לבבות. האתגר העומד לפנינו הוא ללמוד לכבד את הזולת גם כאשר הוא חושב ומבין בדרך אחרת.
האם מרכיבי זהותנו הם הסממנים הלאומיים – מדינה, טריטוריה, שפה – או התורה ומצוותיה, שעליהן שמרנו בדבקות יותר משלושת-אלפים שנה?
דומם צעדו המלוים, כל אחד כאילו הולך לתומו, מסתכל לצדדים אם אין מרגישים בו • כך הלך לעולמו הרב שעמד בעקשנות כצור חלמיש בין מצרי שאול
ב"סלנג" הישראלי נפוץ הביטוי "אני מת לעשות חיים"… אם אתה "מת" איך תקום לתחיה "לעשות חיים"? • בפרשת "חיי שרה" תתעורר השאלה: התורה מספרת לנו על "אחר המוות…" של שרה, וכל הסיפור נקרא בשם "חיי שרה"? • ישראל הלוי על ה"חיים שלאחר החיים".
האמונה מעניקה לאדם כוח לגמול חסד במידה המעוררת פליאה אצל אחרים. לכן דווקא אברהם אבינו, המאמין הגדול, היה גם איש-חסד למופת
הנטייה הטבעית של יהודים להירתם למען הזולת ולפתוח את היד להגשת עזרה – היא מסימני האופי של האומה. צדקה מלשון צדק