מצה זו שאנו אוכלים
אמנם הטעם הפשוט לאכילת מצה מבואר בהגדה: "על שום שלא הספיק בצקת של אבותינו להחמיץ", אולם, הדקדוק הקפדני בשמירת המצה מחימוץ והאיסור החמור של "חמץ – בפסח" מורים שיש ב"מצה שמורה" הרבה יותר מ"סתם מזכרת"..
אמנם הטעם הפשוט לאכילת מצה מבואר בהגדה: "על שום שלא הספיק בצקת של אבותינו להחמיץ", אולם, הדקדוק הקפדני בשמירת המצה מחימוץ והאיסור החמור של "חמץ – בפסח" מורים שיש ב"מצה שמורה" הרבה יותר מ"סתם מזכרת"..
"…משנוכחו אורחי אברהם אבינו כי עליהם "לפשוט את עורם" כדי לספק את דרישותיו, נשתכנעו ואמרו: "ברוך א-ל עולם שאכלנו משלו" • אך מה השיג אברהם מ'כפיה דתית' שכזו? • זו הדרך לפרסם אמונה בבורא?
כל מילה שבה נשתמש לתיאור הכשלון ששורר בתחום החינוך תחוויר לעומת המלים שמשמיעים המחנכים עצמם ואנשי-רוח בחברה הישראלית • אולי הגיע הזמן לשוב לחינוך יהודי, שורשי, אמיתי וערכי?! • למען ילדינו!
אם ישנם תחומים שאינם נקבעים בבחירה החופשית, כיצד יידע האדם הפשוט מהו התחום השייך במיוחד לשורש נשמתו ושבו עליו להקפיד במיוחד? • גל כהן מגיש: "כך תגיע אל נחלתך הרוחנית"
לא אחת אנו שומעים על נס גלוי, ואז בא היצר וטוען: מה יש להתלהב? הרי אלוקים הוא כל יכול ואין לו בעיה לעשות ניסים, למה לצאת מהכלים? • לחיות עם הזמן
אם הדת היא דרך-חיים מחייבת והדבר אינו נתון להחלטתנו ואין לנו הרשות שלא לקיים את התורה ומצוותיה, היכן היא זכות הבחירה?
"חסידים! מה שאתם מכניסים אל הפה אתם בודקים היטב; האם אתם בודקים כך גם את מה שאתם מוציאים מהפה?!"
השמועה פשטה בכל רחבי המדינה, המלך עזב את ארמונו ויצא אל המוני העם שבשדות … • זו ההזדמנות להתקרב אל המלך • איך ומה? בכתבה המלאה..
לרוב הציבור חשוב שיישמרו ערכי היהדות. מדוע נציגיו במערכות השלטון והתקשורת אינם מרגישים מחויבות להיאבק למען ערכים אלה?
היו זמנים שאדם חי את כל חייו בכפר קטן,ומעגל האנשים שהכיר הסתיים באיכרי הכפר. היום, לעומת זאת, שיחה עם ידיד מעבר לים כמוה כשיחה עם השכן מהדלת הסמוכה. האם זה טוב או לא טוב?