כאשר אדם מרגיש את עצמו ל"מציאות מנופחת" עלול הזולת להיתפס בעיניו כאיום על 'מציאותו'.
בימים שבהם השחיתות נפוצה, ומעילה בתפקיד לא נדירה עוד, לא מובן למה כינה משה "רשע" אדם שרק הרים יד ולא פגע (עדיין)? • ישראל הלוי על תכלית בריאתו של האדם ע"פ פרשת השבוע
כזו שביתה עוד לא היתה. המשק כולו היה משותק במשך שנה שלימה, במהלכה לא התנהל משא-ומתן בין המעסיקים והפועלים. איש לא העלה דרישות כלשהן ; לא תוספת שחיקה, לא פדיון דמי מחלה ואף לא פרמיות למינהן • בסוף השנה חזרו העובדים למלאכתם. המתח המעמדי פג מעט, פריון העבודה עלה, וזאת למרות שאיש לא שילם לעובדים דמי אבטלה. אם-כך, ודאי תשאלו, מדוע התקיימה השביתה?
קחו, למשל, את הנושא המרכזי של חודש אלול – התשובה. בלי אור החסידות, תשובה מתקשרת עם אווירה קודרת, רצינית עד אימה, עם בכי, עם סיגופים ותעניות, עם נפש ממורמרת ומיוסרת • באה החסידות ומלמדת, שגם התשובה יכולה לבוא עם חיוך ושמחה, עם מרץ ורעננות, עם ריקוד ועליצות-הנפש – ואין שום סתירה בין השניים.
הקב"ה נתן לנו את כל האפשרויות ליהפך ממדינה קטנה ומאויימת למעצמה אזורית, שהייתה יכולה להרתיע את כל אויביה ולהבטיח לבניה שקט וביטחון
היהודי שהניח תפילין ליד הדוכן ברחובה של עיר, לא שינה בהכרח את השקפת-עולמו ואת אורח-חייו. אולי עשה זאת מפני שלא היה נעים לו לסרב. האם יש ערך למצווה כזאת?
הבעלות של בני ישראל על ארץ ישראל לגבולותיה מבוססת על ההבטחה האלוקית שנתן הקב"ה לאברהם אבינו, בכריתת ברית 'בין הבתרים'.
סכר יכול לעמוד מול לחץ אדיר של מים כל עוד הוא שלם ובלתי-פרוץ. ברגע שנוצרת בו הפרצה הקטנה ביותר, הוא עתיד להיסחף כולו
האם בני-אדם שאינם שומרים תורה ומצוות ואינם בקיאים בענייני הלכה יכולים להביע דעה בנושא הגיור? ואם כן, מה אם שבת ותפילין?
בימים האלה, ימי 'בין-המצרים', אנו אבלים על חורבנו של בית-המקדש, אך למעשה, הכמיהה לבניינו מלווה אותנו בכל יום ויום. מדוע בית-המקדש חסר לנו כל-כך?
אנחנו זמינים לכל שאלה
02-5354960
מחכים לכם בבית חב״ד
הנחלים 770, פארק אדומים
שעות הפעילות שלנו
ימים א-ה: 9:00-17:00
