קצר ולעניין

ה’חפץ חיים’ ניסה לשכנעו לקבוע עיתים ללימוד תורה. העשיר התנצל ואמר: "אין לי רגע פנאי; מבוקר עד ערב אני טרוד בעסקיי"…

הוא פרץ בבכי וקרא: " אני משקיע מאמצים רבים כדי לעזור לעניים, "אך מה ערך לכל מעשיי הטובים, אני מרגיש שהדברים לא נעשים באמת!"

שאלו את רבי אלימלך מליזנסק, למה באים יהודים ומבקשים ממנו את צורכיהם, זה בנים, זה פרנסה וזה בריאות, וכי התחת אלוקים הוא?

"ומה עושים תושבי אניפולי כשמישהו מהם חולה?". שאל הצדיק: "וכי מה יעשו? הם צריכים לבטוח בקב"ה שישלח להם רפואה מן השמים"…

בכניסה לעיר נתן לעגלון את אדרתו והורה לו לשבת בתוך העגלה, ואילו הצדיק לבש את בגדי העגלון, ישב על מושבו ותפס את המושכות…

"איך מגיע עשיו לקריאת שמע?" שאל העשיר. הרב נזקק לרגע של מחשבה עד שהבין שהשאלה נובעת משיבוש הפסוק "ונתתי עשב בשדך לבהמתך"…

הרבי ידוע באהבת-ישראל העצומה שלו. פעם אחת הגיעה קבוצה של שמונה-עשר אסירים יהודים, שבאה לעשות את השבת אצל הרבי…