עברית

מה יותר רע ליהודים: תאי גזים או תהליך ההתבוללות? שני סיפורים ותובנה אחת ליום הזכרון לשואה ולגבורה

הילד או הילדה שעונים לנו תשובות קצרות, ולא מכבירים במילים. הילד ולעיתים הנער שמעדיף לשתף חברים, אך לא אותנו, ההורים. איך פועלים נכון עם ילדים מופנים? ויותר חשוב מכך, האם ניתן לעשות שינוי במצב?

מה עושים עם המילים שאין להם כיסוי במציאות? האם עדיף שלא לומר אותן בכלל? חשוב להדגיש כי כמעט תמיד המילים וההבטחות, באות מתוך רצון אמתי. אלא שהיישום במציאות מורכב וקשה הרבה יותר (מהדיבור..).

ליל הסדר. השולחן ערוך בפאר והדר, גם ה'סדר' עצמו מתנהל לפרטיו, אך ישנו פרט חשוב שחסר מאד. איפה הוא קרבן הפסח?..

הילדים והוריהם צמאים למעט יהדות אמיתית. בתחושתם הפנימית אין הם מנותקים כלל וכלל, אלא שמעולם לא זימנו לידם אפשרות ממשית להשתתף בפעילות יהודית מקורית.

מוצאי חג השבועות – ז' סיון תשמ"ז. הרבי מליובאויטש עורך הבדלה בסיומה של ההתוועדות ולאחריה מחלק 'כוס של ברכה', כשהחסידים שרים שיר מתאים לקריאתו של

גיליתי זאת לפני כמה שנים, כאשר שמתי לב שהשעון המעורר מצלצל, ואני עושה "נודניק". ושוב "נודיניק". ומעולם לא הייתי טיפוס שעושה "נודניק.. אף פעם לא היה לי קשה לקום בבוקר.. אז מה קרה לי?

גם בגיל שלושים (ו40, 60…) אפשר לשנות ולהשפיע על הדימוי העצמי שלנו. עם עבודה יומיות, ולעיתים עם אדם נוסף שיסייע לנו בתהליך, אפשר ליצור שינויים משמעותיים!

הבנת הגורם לחורבן, מסבירה לנו מהו התיקון הנדרש – אהבת חינם. מהי אהבת חינם? הכוונה לאהוב את הזולת לא בגלל שום דבר. לא בגלל מה שהוא נותן לי, לא בגלל המעלות שיש לו, לא בגלל שמירת המצוות שלו. אלא אך ורק בגלל עצם היותו יהודי.