חג השבועות

לפני שנים רבות חי בטוניסיה סוחר-עתיקות יהודי, מצליח שמו. הוא לא עשה הון גדול ממסחרו, אך הייתה לו פרנסה ב"ה, והוא נתן צדקה יותר מעשירים

  אישה אחת באה לפני הבעש"ט (שיום פטירתו חל בשבועות) וביקשה ממנו כשדמעות בעיניה, שיברך אותה, שתזכה ללדת בן. "סעי לביתך", אמר לה הבעש"ט, "וה'

  הגוי הפולני הזקן ביקש לשעשע קצת את פלוגת החיילים הרוסים ששחררו את פולין מהכיבוש הנאצי. "בואו עמי, אני רוצה להראות לכם דבר מעניין", אמר

כל אשר דבר ה’ נעשה ונשמע’ אמרו אז בני ישראל. ’נעשה ונשמע’ נאמר גם אנו בחג השבועות. רק בבקשה, שימו לב לא לבלבל בין ’נעשה ונשמע’ לבין ’תסמונת נעשה ונשמע’.

ברבים מבתי הכנסת יקראו את "מגילת רות", בה מסופר על הגיורת רות(המואביה), היא סבתא-רבה של דוד המלך, שנפטר בשבועות

משתתפים בתוכנית, ואחרי החג מתקשרים למוקד, נרשמים ומשתתפים בחידון עם פרסים גדולים: פרס ראשון – 1000 ₪…

הנשמה, שהיא כל כך רחוקה מבסיס האם… מקיימת קשר הדוק עם הקדוש ברוך הוא בקן השילוח, על ידי הפקודות של התורה והמצוות, המדריכות את האדם כיצד להנהיג את החללית (-הגוף) וכיצד להתמצא בכוכב הרחוק ובתנאיו המיוחדים.

לפני כ-3300 שנה, בחג-השבועות הראשון לאחר היציאה ממצרים, הטיל הקב"ה על העם היהודי תפקיד נכבד וכבד – להיות "ממלכת כוהנים". הוא הטיל עלינו להיות הפנס של העולם…

בכל תאריך חוזר על עצמו במובן מסוים מה שאירע ביום זה בעבר ואף ניתן לחוות זאת. בימים אלה ניתנת לנו אפוא ההזדמנות לחדש את האחדות בינינו