כשמלכלכים – מתלכלכים…
"כפי שאתה יכול לראות, הפחמים שזרקת אמנם ליכלכו מעט את החולצה הלבנה, אבל שים לב – אתה התלכלכת הרבה יותר"…
"כפי שאתה יכול לראות, הפחמים שזרקת אמנם ליכלכו מעט את החולצה הלבנה, אבל שים לב – אתה התלכלכת הרבה יותר"…
מה עדיף? לעבוד קשה על כל דבר על מנת להשיגו, שאז יש ערך מיוחד לדבר, או אולי עדיף לקבל את הדבר מוכן ובקלות ולעשות בו שימוש נבון וטוב..
באחת השבתות התארחו אצלנו בבית חב"ד קרן אור בבודפשט קבוצה גדולה של סטודנטים יהודיים מארגנטינה שיצאו למסע שורשים במזרח אירופה. זו כבר מסורת של שנים שהקבוצה
סיפורו של יצחק אבינו נוגע בכריית בארות מים.. כורה מים הוא בראש ובראשונה אדם מאמין עם עוצמה פנימית, שיודע להביט על עפר ואבנים ולומר יש כאן מים! – כאלו הם שלוחי חב"ד
"…הרבנית נמצאת כאן מדי פעם?", שואלת זהבה, מדריכת הקבוצה, את הבנות. הן מחייכות ומסבירות לה שזו שקיבלה את פניהם היא אשת הרב. חברי הקבוצה המבוגרת מביטים זה בזה בחוסר אמון מופגן. "הבנו שאת חלק מהצוות כמובן. אבל, משהו לא מסתדר פה", אומר אחד מהם לבסוף, "חשבנו שאת יחד איתן". "כמובן שאני ביחד איתן", השבתי בחיוך, "אנחנו משוחחות כבר שעות ארוכות"… • בלוג עם השליחה חני ליפשיץ בעמק קטמנדו – בירת נפאל
צרח באוזניי בני מענדי, בעודי סוחט את דוושת הגז לברוח כל עוד נפשי בי מ…עירי שלי ♦ מיוחד ממנכ"ל 'חב"ד שעל אתר'
השאלה שאני שואל את עצמי היא, האם אנו תמיד זוכרים למה אנחנו מדליקים נרות חנוכה? איזה ניצחון אנו מציינים, ואיזה חושך בדיוק באנו לגרש? ● בלוג
מדדנו תחפושות אצל סורנדה החייט הנפאלי, שבנו הביתה, חיברנו כיסא לכיסא – המחזנו את סיפור המגילה. הרכבנו רכבת קטנטנה, ושרנו את שירי פורים.. ואז התקשרה חברתי, שליחה במקום מבודד, ושאלה: "אולי נחזור הביתה?". ברגע של משבר, נזכרתי באסתר המלכה
אממה, מסתבר שבשביל תחושת שובע לא מספיק להזין את הגוף, יש להזין גם את העיניים, וה'מן' לא עשה את העבודה..
מי מכיר כיום את הוויכוח האמיתי שהתחולל לפני למעלה משמונים שנה בשאלת הציונות?.. על הפרק עמדה שאלת מהותו של עם-ישראל – אם הוא עם ככל העמים או עם שייחודו בדתו ובתורתו