זוגיות ומשפחה

מספרים על עני רעב ביותר שנקלע אל שכונת קמצנים והחליט כי הוא ינסה בה את מזלו ולא ידלג אל השכונה הבאה ככל יתר חבריו הקבצנים…

ישנם תחומי עניין עליהם הוא ימתח קו ויקבע את דעתו עוד בטרם הוא ישמע על תכולתם, הוא ימהר לשלול עוד בטרם נפרשה בפניו היריעה על כל מרכיביה.

בחיי הרווקות ישנן הרבה פינות מעוגלות ומשויפות למשעי, אין כל חובת דיווח, הרשות נתונה והחנווני אינו רושם וכל הרוצה ליטול יבוא

"אם סמכות, אז שתהיה כאן סמכות אחת בלבד! אנחנו החלטתי ואתם תבצעו…"

מאבק איתנים על מיקומה של נקודה, נראה כי כל הקדמה אחרת אינה תופסת כלל, שאין כאן כל מקום להסברים מפולפלים. למעשה כל אחד מהצדדים נאחז

העולם אינו בר שינוי, בני האדם הינם ברי שינוי. העולם מתקיים על פי תכנית רב שנתית שהתווה לו בורא העולם בששת ימי הבריאה ואינו בר בחירה, הכול מתנהל בו כביום בריאתו, דייריו האנושיים הם אלו שחוננו ביכולות הבחירה והשליטה על מעשיהם.

כשמגיעים אלי אנשים לאימון ומציגים כל מיני מודלים של הצלחות בחיים, בראש ובראשונה אני מעמת אותם עם עצמם – עם עצמם ולא עם אחרים…

איזו מין הרגשה זאת שכל החברים עולים לכיתה א' ואילו רק אתה נשאר בגן? ובכלל, הוא מדבר כל כך הרבה על ביה"ס, ועכשיו מה נגיד לו?… אני לא רוצה שהוא יתאכזב או ירגיש חריג ושונה…