מי מפחד מ'לא'?!
אף אחד לא אוהב שאומרים לו 'לא'. הרבה אנשים נמנעים מלכתחילה לבצע פעולות נחוצות מחשש שייתקלו בתשובה שלילית. אז מה עושים? ● מנחם זיגלבוים, מאמן אישי למצוינות, נותן כלים וגם טיפים להתנהלות נכונה
אף אחד לא אוהב שאומרים לו 'לא'. הרבה אנשים נמנעים מלכתחילה לבצע פעולות נחוצות מחשש שייתקלו בתשובה שלילית. אז מה עושים? ● מנחם זיגלבוים, מאמן אישי למצוינות, נותן כלים וגם טיפים להתנהלות נכונה
בפרשתנו התורה מבטיחה שאם האדם ילך בדרכי ה' בצורה מושלמת, ובאופן של התאחדות טוטלית בענייני הקדושה – כמו אותיות החקיקה שנעשים אחד עם מה שנכתבו
כולנו זקוקים לתחושה שמאמינים בנו, שרואים את הטוב שבנו, מעבר לכל נפילה או משבר. אך נדמה כי אלו הזקוקים יותר מכל לתחושת האמון שלנו כלפיהם – ילדנו.
הם מחייכים ומשדרים עסקים כרגיל. כל הדינאמיקה מתחילה להיווצר רק כשהם כבר לא אחד מול השני. או אז השחקנים מסירים מעל פניהם את המסכות ומתגלים הפרצופים האמיתיים..
בדור האינטנסיבי שלנו, נדמה שהלחץ והמתח הוא חלק מהתמודדות של כולנו כמעט. יש פעמים בהם הלחץ הוא דבר חיובי המקדם אותנו לעשות, לפעול ולהתאמץ. אך עם זאת יש פעמים לא מעטות בהם הלחצים, והחששות מאיימים עלינו, מגבילים ואף מביא לירידה בערך עצמי ולבלבול גדול. אז מה עושים עם הלחץ הזה?
בעלה המסור שוחה בים העבודה, מגיע סחוט כלימון מעונת אשתקד ובוודאי שאין מה לצפות ממנו. הילדים, הרי הם גודלו כבני מלכים. מדוע שהם בכלל ירטיבו את ידיהם הענוגות במי הסבון של כיור גדוש כלים . . . מה הבעיה ?
טעות הנשיאים. הייתה שהתעצלו לעשות מיד, והעדיפו לחכות ולדחות לסוף., אך הזריזין מקדימין. יש לנקוט יוזמה אקטיבית ולא לחכות שהרכב יתקע באמצע כביש ראשי.. אז זה כבר יכול להיות קצת מאוחר. מה שנקרא, מי שלא הולך לרופא שיניים בסוף רץ אליו..
החיים מורכבים מאוסף של דברים קטנים שמתחברים יחד. מיום ועוד יום. מפגישה ועוד אחת. מפרויקט לפרויקט. ומאדם ועוד אחד. זה הזמן שלכם להכניס דברים קטנים וטובים לחיים.. בימים אלו, ימי חודש אדר, ימים של "מרבים בשמחה" יש לנו הזדמנות לשנות גישה ולהשקיע באושר שלנו.
הבן שלי, ילד בן 8, אמר לי אתמול בערב, שהוא לא אוהב את אמא. לא ידעתי מה לענות, והאמת שגם נלחצתי, ואמרתי לו, שאסור להגיד ככה. הבוקר הוא שוב אמר לי שהוא אוהב רק אותי… ושוב לא ידעתי איך להגיב! אשמח לקבל עצה מעשית".
האוברדרפט בבנק בהחלט יותר מושך את תשומת לבנו מאשר השמחה. גם הבעיה הבריאותית שמציקה זה זמן רב, או הבעיה החינוכית עם הילד בכתה. כל אחד ו"החבילה" שלו.. ובכל זאת – שמחה!