חינוך

לא היה חייל שהבין. זה רק הגביר את חרונו של מפקדם וזעקת "אַפְּזוּזָה" אימתנית נשמעה שוב ברחבת המסדרים…

לסלוח לזולת זו מידה טובה המצביעה על טוב לב, כל הקושי מתחיל בגיל הבגרות, גיל בו ה'אני העצמי' מקבל מימד של עצמאות, דבר המוביל את האדם אלי מחוזות הפוכים.

יש בני אדם שאינם בנויים לעבוד מול זרקורי הסביבה, טוב להם עם אלמוניותם. הם יעדיפו את העשייה בצל והליכה בדרכים צדדיות. כל עוד אין להם צורך בכך, הם לא יגיחו אל אורו של עולם ויחיו את חייהם בצנעה.

כשאנו באים לסייע לזולת, חשובה ביותר הדרך בה אנו בוחרים לעשות זאת. עוד טרם לעשייה, אנו חייבים להאזין לרחשי לבו

כשמזהים תהליך עשייה הנראה ככפייתי המונע ממניעים עלומים שווה לבדוק את תנאי השטח

עוד פסגה ועוד פסגה ואף לא פסגה אחת ♦ כמה מילים על שיטת הכיבוש הצעירה

יש בני אדם המוכנים בשם הצדק האישי שלהם לרדוף עד חרמה את כל הבא במגע עמם ואין זה משנה כלל מהי מדת קרבתו אליהם, הם מוכנים לעגן את עשייתם באילנות גבוהים ולהגיע לשם הצורך אף עד משה רבנו ע"ה ובלבד שיוכלו להציג תימוכין לאופן ואופי התנהגותם

יש בני אדם שאינם קשובים להלך הרוח הרווח סביבם ובמקום זאת הם מעדיפים להתכנס אל תוך דל"ת אמותיהם ללא כל ניסיון אמיתי לברר את מהלכי האירועים הסובבים אותם כך שמבחירה הם מעדיפים לחיות בבועה עצמאית המתבדלת מכל הקורה ביקום..

הנקודה המבדילה בין שימור מצב ובין התפתחות תהליך של צמיחה, תהליך היכול להביא כל אדם אל פסגות הגבוהות מאלה שהעיז לחשוב עליהן בעברו. האדם מסוגל להפיק מעצמו הרבה מעבר לכל תחזית או מדידה הקובעת את מנת משכלו, הכול תלוי ביכולת ההנעה שלו, ברצון לכבוש פסגות מבלי הבט על חוות הדעת אודותיו